קלינאית תקשורת לילדים – באילו מקרים היא יכולה לעזור?
מהו תפקידו של קלינאי או קלינאית התקשורת? באלו מקרים מומלץ לגשת עם ילדינו לטיפול בקלינאות תקשורת, וכיצד טיפול כזה מתבצע? כל התשובות בפוסט הבא
מהו תפקידו של קלינאי התקשורת?
ישנן סיבות רבות ומגוונות מדוע פונים לקלינאי או קלינאית תקשורת. זהו תחום טיפולי המסייע בין היתר בהתמודדות עם עיכוב בשפה, בדיבור ובתקשורת. כאשר קיים קושי שפתי או תקשורתי קשה מאוד להעביר רגשות, מחשבות, רצונות או להשתלב בחברה – כל אלו עלולים להוביל לתסכול, לכן קיימת חשיבות עליונה לאיתור מוקדם של הבעיה. תפקידו של קלינאי התקשורת לאתר ולאבחן את הקשים וללמד מיומנויות שיאפשרו התמודדות חברתית טובה יותר. קלינאי תקשורת מטפלים במגוון רחב של קשיים ולכן גם באוכלוסיות בטווח רחב של גילאים- החל מתינוקות צעירים ועד למבוגרים.
מרבית מהאוכלוסייה המטופלת בקלינאות תקשורת הינה ילדים
ילדים אלו חווים קשיים שונים, כגון: עיכובים שפתיים, קשיי היגוי, קשיי למידה, בעיות בשטף הדיבור עוד. טיפול באוכלוסייה מבוגרת יהיה לרוב באנשים המשתקמים מפגיעות מוחיות, כמו למשל לאחר אירוע מוחי או פגיעות טראומה ומתמודדים עם פגיעה באזורי השפה במוח או מקשיי בליעה ואכילה. תחום נוסף של קלינאי התקשורת הינו טיפול באוכלוסיות מיוחדות הכוללות ילדים ומתבגרים על הקשת האוטיסטית, לקויי שמיעה או בעלי נכויות פיסיות ומוגבלויות שונות. לרוב קלינאי התקשורת יעבדו בשיתוף עם צוות רב תחומי הכולל מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטיים, פסיכולוגים, רופאים התפתחותיים ועוד תוך שמירה על קשר עם גורמי החינוך המטפלים בילד על מנת לספק ראייה מקיפה והוליסטית על המטופל.
עבודתו של קלינאי התקשורת נפרסת על פני תחומים רבים ומגוונים
קלינאי תקשורת עובדים במסגרת קופות חולים, בתי חולים, מרפאות להתפתחות הילד, מוסדות חינוך רגילים וחינוך מיוחד ובמרפאות וקליניקות פרטיות. כלומר עבודתו של קלינאי התקשורת מגוונת ונפרסת על פני תחומים רבים, עתה נעמיק בחלק קטן מהם:
- ליקויים ועיכובים שפתיים- ילדים רוכשים ולומדים שפה משמיעה, התנסות בשימוש בשפה והשתתפות באינטראקציות חברתיות וחווייתיות. עיכוב שפתי הוא איחור בלמידת אבני הדרך ההתפתחותיות בזמן. במידה והילד מתקשה מאוד בלמידה והעיכוב איננו משתפר לאורך זמן, זה עלול להוות נורת אזהרה לליקוי למידה או לקות שפה. עם זאת, חשוב לזכור שלכל ילד קצב למידה שונה ובעיות שפתיות עלולות לנבוע מסיבות מגוונות, על כן חשוב להיוועץ עם קלינאי תקשורת כאשר עולה חשד לבעיה.לקרוא עוד על ליקויים ועיכובים שפתיים לחץ כאן.
- הפרעות דיבור והגייה – מדובר בקושי לבצע אבחנה שמיעתית ולהבין את השוני בין שני צלילים (לדוגמא, להבין שהצליל ש’ שונה מהצליל ס’) ולבסוף לבצע אינטגרציה בין כל הצלילים ולהבין שהם אמורים להתחבר למילה אחת. לכל צליל יש גיל רכישה- זהו הגיל שבו 90% מאוכלוסיית הילדים דוברי השפה כשפת אם מפיקים את אותו הצליל בצורה תקינה. צליל מסויים יוגדר כמשובש רק אם הילד מפיק אותו בצורה משובשת גם לאחר גיל הרכישה. עם זאת, חשוב לשים לב האם הילד חווה כשלים תקשורתיים רבים כתוצאה מכך שהדיבור שלו לא מובן, האם זה גורם לו לתסכול? האם קיים שינוי בהתנהגות הילד- למשל נוטה לכעוס או נמנע מלדבר? האם לקראת גיל שנתיים- שנתיים וחצי אנשים שאינם מכירים את הילד מבינים אותו? במקרים כאלו כדאי לפנות לאבחון קלינאי תקשורת. לקרוא עוד על הפרעות דיבור והגייה לחץ כאן.
- גמגום התפתחותי- גמגום היא הפרעה בשטף הדיבור אשר מתבטאת בחזרה על מילים והברות ומפריעה להפיק דיבור רציף ושוטף. זוהי תופעה שכיחה למדי בקרב ילדים בני 2-5 שנים. בגילאים הללו מופיע לעיתים חוסר שטף “טבעי” אשר נובע לרוב מהפער בין הרצון של הילד להסביר את עצמו במילים לבין היכולת שלו להפיק משפטים מורכבים. כלומר, קצב החשיבה של הילד גבוה יותר מקצב הפקת הדיבור. חוסר שטף כזה יכול להימשך כשלושה עד שישה חודשים, ואצל מרבית מהילדים יחלוף באופן טבעי ולכן איננו דורש התערבות. במידה וחוסר השטף איננו חולף באופן ספונטני מומלץ להיוועץ בקלינאי תקשורת. לקרוא עוד על גמגום התפתחותי לחץ כאן.
לסיכום, קלינאי תקשורת עוסק בשיקום וטיפול בלקויות שפה, שמיעה ודיבור. טרם תחילת ההליך הטיפולי הקלינאי יקדיש זמן על -מנת להכיר את הילד ואת סביבתו, יבצע אבחון מקיף בכדי למפות את הקשיים של הילד, ובמידת הצורך יתייעץ עם גורמים נוספים רלוונטיים כגון רופאי אף-אוזן-גרון או מטפלים נוספים שמכירים את הילד, ורק לאחר מכן ייקבעו מטרות לטיפול. לרוב הטיפול יתקיים פעם בשבוע כשתקופת הטיפול משתנה ויכולה לנוע בין שבועות בודדים, מספר חודשים ולעיתים אפילו שנים.
כותבת המאמר היא נטלי שמסיאן, קלינאית תקשורת (MBA) האי-מייל של נטלי, ליצירת קשר: nataliesafa87@gmail.com
Comments are closed.