על ליקויים ועיכובים שפתיים אצל ילדים
עיכוב בהתפתחות הדיבור אינו כה נדיר ועלול להופיע אצל חלק לא קטן מהאוכלוסייה. בכל זאת, כיצד נוכל לדעת מתי מדובר בתופעה הדורשת טיפול מקצועי
קודם כל חשוב להבין מתי וכיצד ילדים רוכשים שפה
ילדים רוכשים ולומדים שפה משמיעה, התנסות בשימוש בשפה והשתתפות באינטראקציות חברתיות וחווייתיות. שפה הינה מערכת מוסכמת של סמלים הכוללת את המילים והחוקים הדקדוקיים וצירופם לכדי משפטים.
ישנם שלבים שונים בהתפתחות השפה, עד גיל שנה הילד אמור להפיק מלמולים והברות מגוונות, לשחק במשחקי “קו- קו”, להגיב לקריאה בשמו, להצביע ולהשתמש במחוות.
לקראת גיל שנה יופיעו המילים הראשונות, לאחריהן בסביבות הגילאים 18-24 חודשים הילד יפיק צרופי מילים, כמו למשל “אבא בוא”.
ועד גיל שלוש בערך הילד יפיק משפטים מלאים ויכיר את חוקי הדקדוק בשפה. לחץ כאן לקרוא עוד על רכישת שפה בגיל הרך.
כיצד נזהה עיכוב שפתי, ואיך מומלץ לטפל
עיכוב בהתפתחות הדיבור אינו כה נדיר ועלול להופיע אצל חלק לא קטן מהאוכלוסייה. עיכוב שפתי הוא איחור בלמידת אבני הדרך ההתפתחותיות בזמן.
אלו ילדים שלרוב ישיגו את היעדים הללו, אך באיחור מסויים מבני גילם. ילדים בעלי עיכוב שפתי יראו קשיים מגוונים, יש שיתקשו הן בהבנה של מסרים מילוליים (הבנת מילים, צרופי מילים, הוראות ועוד) והן בהבעת שפה, ולעומתם ילדים בעלי הבנה תקינה שיתקשו להפיק שפה התואמת את המצופה לגילם.
חשוב לזכור שלכל ילד קצב למידה שונה ולכל יעד התפתחותי קיים טווח גיל לרכישה. עם זאת, במידה והילד מתקשה מאוד בלמידה והעיכוב איננו משתפר לאורך זמן, זו עלולה להוות נורת אזהרה ללקות למידה ו “לקות שפה ספציפית”.
“לקות שפה ספציפית” הינה לקות מולדת במנגנוני השפה במוח המשפיעים על יכולות הלמידה וזיכרון של מילים וחוקים דקדוקיים. ילדים אלו יזדקקו לטיפול קלינאי תקשורת ולעיתים אף ישתלבו במסגרות חינוך המותאמות להם.
קיימות סיבות רבות ומגוונות לעיכובים שפתיים, וכאשר עולה קושי כזה חשוב לבדוק בין היתר את התמונה השמיעתית של הילד. ירידה בשמיעה מאלצת את הילד לגייס משאבים רבים על מנת לשמור על קשב, להצליח להיענות לאינטראקציות בסביבתו וללמוד מהן. לכן, חסך שמיעתי לאורך תקופה ממושכת עלול לפגוע בהתפתחות השפה.
בכל מקרה כאשר עולה חשד לקושי שפתי יש לפנות בהקדם לקלינאי תקשורת ולבצע אבחון שפתי מקיף, חשוב לדעת שהתערבות מגיל צעיר יעילה יותר בצמצום הפערים השפתיים.
כותבת המאמר היא נטלי שמסיאן, קלינאית תקשורת (MBA) האי-מייל של נטלי, ליצירת קשר: nataliesafa87@gmail.com
Comments are closed.