זמן מלחמה: איך נסביר לילדים את המצב?

אזעקות, שהייה ממושכת בבית, כניסה למרחבים מוגנים – איך נוכל להסביר את כל זה לילדינו הקטנים? איזה מסר חשוב שנעביר להם, ואילו ספרים יכולים לעזור במשימה? הכל בכתבה שלפניכם

אירועי ה-7 באוקטובר הותירו אותנו המומים, כואבים, עצובים עד עמקי נשמתנו, וגם בחוסר ודאות לגבי העתיד לבוא. האזעקות שנשמעות כמעט בכל רחבי הארץ על בסיס יומי ורעש נפילות הרקטות או היירוטים הם, למרבה הצער, משהו שאנו כבר רגילים אליו במדינת ישראל, אבל מה עם הילדים? נראה כי אנחנו נכנסים למערכה שתמשך תקופה לא מבוטלת, והורים רבים שואלים את עצמם כיצד לתווך לילדיהם הקטנים את המצב?

ילדים קטנים לרוב יפרשו את המצב לפי תגובת הוריהם, וגם אם הם לא מבינים הכל, הם קולטים הכל. לכן גם אם אתם מדברים עכשיו באנגלית מעל הראש שלהם, יותר מהרגיל, הם ישימו לב לכך. מובן שלא מומלץ להיחשף לחדשות לידם, גם אם הם בחדר הסמוך ונדמה לכם שהם שקועים במשחק ולא שומעים. גם טלפונים לחוצים לקרובי משפחה, או שיחות על “איפה נפל הטיל” מומלץ לדחות לזמן שאתם לבד, או לשעות הלילה בהן הילדים כבר בשינה עמוקה.

הילדים גם קולטים את הטון ואת מהירות הדיבור שלכם, לכן הכי חשוב זה שאתם תשדרו ביטחון, לפחות מולם. בזמן אזעקה דברו בקול רגוע וסמכותי, הזכירו לילדים שנכנסים למרחב המוגן, ועשו זאת בביטחון ובשלווה עד כמה שניתן.

מה שלא יהיה, אל תשקרו להם

כולנו רוצים להגן על הילדים שלנו ולשמור עליהם, וזה תקף גם למסרים שאנחנו מעבירים להם. אל תשקרו להם – גם אם להמציא שחופשת סוכות התארכה, או להגיד שהאזעקה זה בסך הכל תרגיל של הצבא נשמע כמו משהו שייתן לכם שקט בגזרת השאלות שלהם – אל תעשו זאת. כמו שאמרנו, ילדים קולטים הכל. אתם לא רוצים שהם ישמעו במקרה שיח אחר ברחוב, ואז יתבלבלו או ילחצו עוד יותר.

אז מה כן לומר? לילדים ששואלים לפשר האזעקות, ולמה הם לא בבית הספר או בגן, הסבירו במינימום המילים ההכרחי ובהתאם לגילם את המצב. אל תרחיבו בתיאורים, וודאי שלא כדאי לדבר על הרוגים או פצועים. מאוד חשוב להעביר את המסר שאנחנו שומרים עליהם תמיד, ושאנחנו מוגנים ובטוחים – שיש לנו מרחב מוגן ששומר עלינו, שהצבא שלנו חזק ושומר עלינו, ושגם האזעקה שומרת עלינו, ומודיעה לנו מתי להיכנס למרחב המוגן. דבר נוסף שחשוב להדגיש הוא את מימד הזמן, ולתחום עבורם את הנושא בזמן – חשוב להגיד

שכמו שזה התחיל, זה גם יסתיים. אם יש לכם ממ”ד בבית, דאגו שיהיו בו צעצועים, משחקים ודברים שהילדים אוהבים, ואם אתם יורדים למקלט בבניין עם שאר השכנים, נצלו זאת למפגש עם ילדי הבניין. גם את המקלט כדאי לצייד במשחקים, מזרונים וכיסאות, כך שירגיש נעים לשהייה.

אל תחששו מהבעת רגשות

הרבה פעמים אנחנו נמנעים מלשאול את הילדים שלנו שאלות על הרגשות והתחושות שלהם במצבים כאלה, כי אנו חוששים שיעלה משהו שלא נדע להתמודד איתו. אבל שאלה פשוטה כמו “איך את מרגישה?” או “איך הרגשת בזמן האזעקה?”, יכולה לפתוח פתח לשיחה כנה ולשיתוף. אל תפחדו מהפחד – זה טבעי לפחד, וזה יותר מבסדר שתגידו לילדים שגם אתם מפחדים, אם כך אתם מרגישים, ועל ידי כך תעבירו להם את המסר שזה רגש לגיטימי, ושהם לא לבד עם הפחד. כן כדאי להוסיף אחר כך מסר מרגיע ומחזק, שיסביר להם שאתם תמיד איתם ותמיד תעזרו להם ותשמרו עליהם.

הספרים שיעזרו לתווך את המצב

עם ילדים כדאי להיעזר בסיפורים, בציורים, במשחקים מותאמים ובכל דבר יצירתי אחר שיכול לסייע לנו לתווך להם את המצב, ולהוציא מהם רגשות גם בצורה שאינה מילולית. יש מספר ספרים שפונים לילדים ועוסקים בהתמודדות עם מצב חירום ולחימה, אחד מהם הוא “המטפחד של ירדן”, שכתבה ב-2014 (ימי צוק איתן) ליאורה אילון, תושבת כפר עזה, מנחת קבוצות ומטפלת אישית. הספר מפגיש את הילדים עם סיטואציות שהם יכולים להזדהות איתן בזמני לחימה כשיש אזעקות, ונותן לגיטימציה לפחד. מעבר לכך, הוא מעניק כלים אמיתיים להתמודדות (כמו נשימות, חזרה על מנטרות וכיו”ב). גם הספר “אולה” של יפעת עופרי, יועצת חינוכית, שנולד במבצע “עופרת יצוקה” ב-2009, רלוונטי היום יותר מתמיד. בסיפור, לאזעקה קוראים “אולה” בגלל הקול שהיא משמיעה, והילדים עושים תחרות בדרך לממ”ד בכל פעם שהיא מושמעת, במטרה להגיע למרחב המוגן לפני שאולה נגמרת. גם ספר זה מכיל טכניקות הרגעה נהדרות שקל ליישם עם הילדים.

זכרו שאין תשובה אחת נכונה ואין הסבר אחד נכון, וכל ילד וילדה מגיבים אחרת. הדבר הכי חשוב במסר שלכם אליהם בתקופה הזו הוא שהם מוגנים ושאתם איתם, שנעבור את זה ביחד, ושזה גם יסתיים. מסר שכזה, יחד עם ניסיון לשמור על שגרת יומם ככל האפשר, על מפגשים חברתיים עם ילדי הגן או השכונה ועל רגעי התאווררות בחוץ, בקרבת מרחב מוגן, יעזרו לכם לעבור את התקופה הקשה הזו.