אולי כשהילדים שלנו יהפכו להורים, הם יבינו למה אנחנו כל כך לא אוהבים שהם עונים לנו “כיף”.
“כיף!!!!!” כל הילדים צעקו. הפעם זה היה נשמע לי קצת אחרת.
אני שונא את המילה הזו. כיף. באמת שכן. וכמה מההורים בטח יבינו אותי. איך היה לך בבית ספר? כיף. איך היה לך בגן? כיף? איך היה לכם בקייטנה? כיף? איך היה לכם בחופשה אצל סבא וסבתא? כיף. איך היה לכם בטיול המטורף שעשינו ובכל המתקנים והגנים והחיות שראינו והחוויות ? כיף. מן מילת קוד מוסכמת כזו שמלמדים אותם במערכת החינוך. מה שקורה בגן נשאר בגן.
רק כשתהיו הורים, ילדים יפים שלי תבינו אולי את התסכול הזה שלנו ההורים.
אנחנו רוצים לדעת על כל מה שעובר עליכם. כל פרט ופרט. אל תחסירו דבר.
אבוי להורה שיגלגל עיניים או ינסה להעביר שיחה. זה נדמה שהם מספרים על שיחה שולית בין שני ילדים בגן על משחק מסוים ובבית ספר מה הם עשו בהפסקה אבל בשבילם אין שיחה חשובה מזו.
ותבינו ילדים שלי. אני רוצה לדעת הכל על הכל. על הפרטים הכי קטנים. מה לבשתם? עם מי רבתם? מה למדתם חדש בכיתה? עם מי שיחקתם בגן? מי החברה הכי טובה שלך? הכל.
כיף זו לא מילה. צריך להוציא אותה לדעתי מהלקסיקון.
ספר לנו על מה אתה חושב שם ילד.
ספרי לנו על מה את חולמת בהקיץ שם ילדה.
וזה לא יעזור שאנחנו ההורים מגלגלים את השיחה. מספרים להם על החוויות שלנו ברמת ההבנה שלהם. שיבינו שזו דרך ארץ. לספר לספר לספר.
שלא יהיו כמוני.
וזה גם לא עוזר שאנחנו מכוונים אותם. שואלים אותם שאלות ספציפיות. שואלים שאלות פתוחות ולא שאלות סגורות שהתשובה עליהם זה או כן או לא.
ולפעמים אתם מספרים וזו תחושה עילאית. אופוריה שלמה. לדעת את זה. הפרטים הקטנים. השעות החסרות.
לדעת מה קורה איתכם בשעות שאתם לא איתנו.
כי אם זה היה תלוי בי הייתי עובד כאבא במשרה מלאה. וגם מלמד אתכם את כל תוכנית הלימודים מהבית. כמו שלימדתי את הילד שלי לקרוא כבר מגיל ארבע. אם רק הייתי יכול.
והשעות החסרות זה מה שהכי מציק לי. אני משחרר כי אין ברירה אבל אני רוצה לדעת על כל מה שעובר עליכם בשעות שאני לא איתכם.
בשעות בימים שאתם לומדים להיות יצורים סוציאלים. שאתם הופכים להיות חלק מחברה. לתרום ולתת לה. יותר מאשר לקחת.
אז תגידו לי הכל ילדים שלי. את הטוב והרע. את הדבש והמתוק. את החריף והחמוץ. את מה שגם לכם נראה כשולי ולא מעניין. אנחנו נחליט מה מעניין.
על המשחקים הדמיוניים שלהם. על השמות לבובות שלך ילדה שלי והשמות למפלצות הגורמיטי שלך ילד. על משחק חדש שהמצאת לילדים בהפסקה. על זה שהגננת בחרה אותך להיות הדגלנית ביום העצמאות האחרון.
כיף. רק אל תגידו לי כיף.
Comments are closed.