ילדים והורים

לאחר חופשת הלידה הראשונה שלי, התפתח אצלי קונפליקט ידוע: עד כמה אני "אמא" מול עד כמה אני "אשת קריירה". עד כמה אני דוחפת להצלחת העסק, עובדת בשעות לא שעות, חדורת מטרה ומוטיבציה לכבוש עוד פסגה, ועד כמה אני שמה גבולות ברורים, מקפידה לאסוף את הילד מהגן, מתנתקת מהטלפון ומבלה זמן איכות איתו? נעים מאוד, שמי רות עדן, בת 33, נשואה

שעת בוקר לא כל כך מוקדמת, בן זוגי כבר יצא לשגרת יומו, ואני מתמרנת בין התארגנות לעבודה לבין הלבשות, צחצוחי שיניים, טיול עם הכלבה, תיאום תכניות לאחר הצהריים, הכנת ארוחת העשר...בתוך שגרת היומיום העמוסה, לא פלא שתחומים רבים מתמסמסים או "נופלים בין הכיסאות". אז מה אפשר לעשות? כשאני מבחינה בלחמניה הריקה המונחת לפניי אני עוצרת לרגע את רצף הפעולות האוטומטי. הרי

חג הביכורים מתקרב, ובחג זה נהוג היה להביא את הביכורים (היבול הראשון) אל בית המקדש. החג הזה הוא הזדמנות מצוינת שלנו ההורים, להסתכל על הביכורים שלנו, הילדים הבכורים שהפכו אותנו להורים. למה אנחנו ההורים צריכים לשים לב ומה מייחד את הבכורים שלנו קראו הכל כאן. לילד והאח הבכור יש משמעויות פסיכולוגיות עמוקות הן להורים והן לילד עצמו. הבאת ילד לעולם היא

אני שומעת אתכם מתלוננים על המטלות שהגננת או המורה נותנות, מדי פעם, לילדים לעשות בבית. תתעוררו- המטלה היא לא לכם אלא לילדים שלכם. זאת הזדמנות מעולה ללמידה וזמן איכות משותף. שירי סמסון, מחנכת מזה 17 שנה, כותבת לכם ההורים מנקודת המבט שלה.  יש כמה זמנים כאלו בשנה - הכנה של תיבת נח, פלקט של כוכב השבוע או פעילות לילדי הגן. ואז

החזרה לשגרה אחרי החג היא קשה, זה אומר להתחיל ולהניע את עצמנו מחדש, ליזום, לפעול ולתפקד. וזו מחשבה מאוד חשובה, כי אם לנו כהורים החזרה לשגרה קשה - אז שווה לעצור ולחשוב - כמה היא יכולה להיות קשה בשביל הילדים שלנו. חזל"ש!!! תודו בזה, גם לכם היה קשה לחזור לשגרה אחרי חופשת פסח? רובכם מהנהנים עכשיו, אני יודעת. אז אני