סטטיסטית זה כבר בטח קרה לכם.שובצתם לכיתה או לגן עם ילד/ה עם צליאק, אלרגיה לחלב או לאגוזים?ואם התמזל מזלכם ונחלצתם מהעניין הזה, ודאי שמעתם שזה קרה למישהו לידכם ולא תמיד יודעים מה לעשות עם המידע הזה.ואני שומעת המון ש"כשאנחנו גדלנו זה לא היה ככה, מה קורה?!" אז זה מה שקורה... נכון. שיעור הילדים עם אלרגיות המזון עומד על כ- 8%,
קליטה והסתגלות בגן ילדים – לא מה שחשבתם והנה תחילת השנה שבה ומתדפקת על דלתנו... כל הורה זוכר את התחושות מהיום הראשון בגן או בבית הספר. את ההתרגשות והציפייה מלווים גם חששות, פחדים וחוסר ידיעה לגבי מה צפוי לילד שלו, איך יקבלו אותו ואיך הוא ישתלב בכל המארג החברתי הרגיש. אבל מה קורה לנו, ההורים, בתוך תהליך הקליטה של ילדינו,
מאת: אורית זץ, פסיכולוגית קלינית חברה בקבוצת הפייסבוק נפש הילד - פסיכולוגים עונים להורים הקיץ מתקרב ועימו עונת הגמילה מחיתולים. הדבר החשוב ביותר בתהליך הגמילה הוא סבלנות. זה לא תמיד פשוט, יש נסיגות, פספוסים ותסכולים של הילדים וההורים ואלו הם חלק מובנה בתהליך. ככל שנקבל אותם, כך נוכל לאפשר לתהליכי הגמילה הטבעיים להתרחש.בתהליך הגמילה נסייע לילדים לבטא את הצורך ללכת
אנו יודעים שאופיו ועתידו של הילד נקבע במידה רבה במהלך השנים הראשונות לחייו.אז על אלו ערכים אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו? ואיך ניתן להם מספיק כלים להתמודד עם "החיים שבחוץ"? האם אפשר להגיע למצב שבו אנו ההורים רגועים לגבי עתידם של ילדינו? האם זה באמת אפשרי? הבת שלי, בת 22, עברה לגור בעיר הגדולה, שכרה דירה עם שותפים ועובדת כמלצרית
כיום, רובנו כבר מבינים את חשיבות החינוך בגיל הרך ואנחנו בחיפוש מתמיד אחר מסגרת חינוכית הולמת לילדנו. כזאת שתעניק להם מעטפת חמה אך גם תפתח את יכולותיהם עם תכנית חינוכית עשירה ומתאימה לגילם. מסגרת בה נוכל להשאיר אותם לאורך היום בלב שקט ועם ראש נקי. כדי להקל עליכם, הורים יקרים, ריכזנו, תמצתנו ופישטנו את כל המידע על סוגי מסגרות החינוך