ברמת השיח- דברו איתם על מה נעים להם ומה לא, דברו איתם על עוצמות (קול, מגע), תדגימו את העוצמות הללו ותשקפו את התחושות שלהם כתוצאה מכך. ברמת הפרקטיקה- תציגו בפניהם אופציות שונות להירגעות ותתרגלו איתם ,תחילה בזמני רגיעה וויסות ובהמשך גם בזמנים סוערים. אפשר ומומלץ להשתמש בעזרים מוחשיים ( "קופסת הירגעות", "מד עצבים", פרצופי רגשות מתחלפים וכו'....) וכדאי גם לשתף

קרה לכם שביקשתם מהילדים "לא לקפוץ על הספה" והם קפצו? "לא לשפוך מים על הרצפה" והם שפכו? "עכשיו הולכים לישון" והקטנה סרבה? אז איך ניצור שיתוף פעולה מבלי להרגיש תקליט שחוק... בכל פעם שאתם רוצים להגיד לא או שיש לכם הרגשה שהתשובה תהיה לא, עצרו והציעו לילד שתי אפשרויות ששתיהן מקובלות עליכם, לבחירתו. את רוצה לקפוץ על טרמפולינה או על

**טייק 1** היא ישבה מולי. אמא צעירה לשני בנים בגילאי 5 ושנתיים. הבן הגדול, רכושני מאד. שתלטן. מנהיג. בגן הוא זה שמחליט מי ישחק איתו, כמה ישחק איתו ובאיזה משחק ישחק. - אבל, תקשיבי – המשיכה – אם הוא ימשיך להיות כזה שתלטן, אם הוא לא ילמד לוותר ולהתפשר, מה שיקרה בסוף, זה שאף אחד לא ירצה להיות חבר שלו

באחד מהגנים שאני מדריכה, יצא לי לראות השבוע חגיגת יום הולדת. אחת מהברכות שברכו שם את הילד היתה: "שתמיד תקשיב ותשמע בקול אבא ואמא"... ברכה נורא יפה עם ערך רב. אבל למי היא בעצם מכוונת? את מי אנחנו מברכים? לא את הילד..... ברכה כזו היא שיר הלל להוריו.  הם החכמים, היודעים, הם אלה שיכולים הכל, גם את הדילמות והמצוקות וטרדות

כיום, רוב מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל אינן בפיקוח, מתוך חצי מיליון תינוקות ופעוטות בגילאי לידה עד שלוש שנים, רק 100 אלף שוהים במוסדות מפוקחים, המשמעות הינה שכ-400 אלף ילדים שוהים במסגרות שאינן מפוקחות והערכה היא כי קיימים כ-20,000 פעוטונים משפחתונים וגנים פרטיים לגיל הרך בישראל. על פי נוסח הצעת החוק שאושרה אתמול בוועדה לזכויות הילד, כלל מעונות היום בהם

מה זה חינוך מונטסורי? הנחתה הבסיסית של ד"ר מונטסורי והוגי דעות נוספים בחינוך הפרוגרסיבי הייתה, שהאדם הוא יצור לומד מטבעו. בהיותו כזה הוא אינו לומד באמצעות אדם אחר אלא באמצעות הניסיון. רצון זה ללמוד (ואין הכוונה רק ללימוד אקדמי), במידה ויטופח, יתקיים באדם שנים לאחר שיסיים את בית הספר. מכאן שתפקידו של המבוגר לדעת איך לנתב את התשוקה ללמידה לטובת

אל תשכחו שמידת השליטה של הילדים על החיים שלהם די מצומצמת ותכופות הם מנוהלים על ידינו, ההורים. לכן, אל תשכחו להכין אותם לבאות- טיול, ביקור של מישהו, עצירה בדרך. וכן, גם לקראת אירועים עם ניחוח מעורר חרדה- יציאה שלכם בערב אחר שיירדמו, טיסה שלכם לחו"ל, מעבר לגן חדש. נכון, זה עשוי להפגיש אותם ואותכם עם תחושות שליליות ופוטנציאל לבעיות ובכי

כשבן חצי שנה מצמיח שיניים באופן טבעי בעת היניקה הוא נושך ואינו מבחין בין השד של אימו לצעצוע או נשכן. איך הוא לומד להתחשב באימו? כשהאם שננשכה מגיבה מיידית בהרחקתו, היא מעבירה מסר: אני מכבדת את גופי ואתה צריך להתאים את עצמך אלי. אלה הגבולות שלי! והתינוק? לומד  לווסת את עצמו ולא לנשוך את האם, לומד את גבולות הכוח שלו,

הילד התלכלך במהלך האכילה? יושב רחוק מדי משולחן היצירה? נוזלת לו נזלת מהאף? נסו להשהות את התגובה האוטומטית הראשונית שהיא שליחת יד ופתירת הבעיה (ניגוב, קירוב וכו'..) ובמקום זה, תעלו את המודעות של הילד למה שקורה. תציעו לו להסתכל על עצמו במראה, תשאלו אותו אם נוח לו באופן שבו הוא יושב, אם אולי הוא מרגיש משהו על הפנים שלו. זהו

הדיבור מורכב מרצף של צלילים המתחברים למילה, והיכולת להפיק את הצלילים דורשת מיומנויות מוטוריות, יכולות חיקוי, וכן יכולות קוגנטיביות ותפיסתיות המאפשרות לילד לבצע אבחנה שמיעתית ולהבין את השוני בין שני צלילים (לדוגמא, להבין שהצליל ש' שונה מהצליל ס') ולבסוף לבצע אינטגרציה בין כל הצלילים ולהבין שהם אמורים להתחבר למילה אחת. כלומר, זה תהליך לא פשוט שדורש שליטה על מספר מערכות

  # פרק א' הרגזתי אותך היום, אמא. השתוללתי וצעקתי. זרקתי את האוכל על הרצפה, לא רציתי לבצע את המטלות שלי, הצקתי לחתול, הצקתי לאחותי והצקתי לך. הרגזתי אותך היום. ורציתי לכפר. רציתי להתחיל מחדש. ולא ידעתי איך... כעסת עליי, נופפת לעברי באצבע וצעקת: "תבקש סליחה! אני כועסת. עד שאתה לא מבקש סליחה, אל תבוא אליי, תישאר בחדר. כשתחליט להתנצל,

עבור הורים רבים המחפשים את המסגרת הראשונה עבור ילדם, העובדה כי לא יהיו שותפים להתפתחות היומיומית, הכל כך משמעותית בשנים הראשונות לחייו, מעוררת חרדות. שאלות רבות מתעוררות: האם יש גיל נכון להכניס ילד לגן? מה חשוב לחפש בגננת לגיל כל כך צעיר? כיצד נוכל להיות שלמים כי הגן שבחרנו אכן נכון עבורו? לפני שאנסה לענות על השאלות הללו אסביר תחילה

כיום, רובנו כבר מבינים את חשיבות החינוך בגיל הרך ואנחנו בחיפוש מתמיד אחר מסגרת חינוכית הולמת לילדנו. כזאת שתעניק להם מעטפת חמה אך גם תפתח את יכולותיהם עם תכנית חינוכית עשירה ומתאימה לגילם. מסגרת בה נוכל להשאיר אותם לאורך היום בלב שקט ועם ראש נקי. כדי להקל עליכם, הורים יקרים, ריכזנו, תמצתנו ופישטנו את כל המידע על סוגי מסגרות החינוך

מעבר לכך שמשחקם של הילדים מהווה תכופות עבורכם ההורים זמן פנאי לעצמכם או לחילופין, הצגה מצחיקה לצפות בה, עבור הילדים מדובר באלמנט התפתחותי חשוב מאין כמוהו. ולמרות שמדובר בתהליך טבעי, לכם ההורים תפקיד חשוב כמעודדי משחק והתפתחותו. תוהים כיצד למלא את התפקיד הזה? קבלו 4 טיפים ישימים.   אז מהו משחק בעצם? מדובר בתופעה אוניברסלית שמתקיימת על פני כל התרבויות והתקופות

מהיום הורים לתינוקות ופעוטות יכולים למצוא גן ילדים בקלות באזור מגוריהם ולקרוא חוות דעת אמיתיות של הורים מהגן. בדרך לגן הוא מיזם טכנולוגי חברתי הממפה להורים את כל המסגרות לגילאי לידה עד שש שנים באזור מגוריהם. האינדקס המעודכן כולל גנים ומשפחתונים פרטיים, מעונות יום וגני עירייה ומסתמך על שיתוף מידע בין הורים מכל חלקי הארץ. צפו בכתבה על  בדרך לגן

כולנו מודאגים וחוששים מהימים הראשונים של ההסתגלות לגן, זה טבעי. לא קל לנו כהורים לשים את הילד בגן ולצאת לעבודה כשהילד נשאר בידיים של מישהו אחר. אין לי ספק כי כל אחת ואחד מאיתנו  מוצף במחשבות ...כגון: האם יתייחסו אליו כראוי?  האם יראו אותו? יקשיבו לו? יענו על הצרכים שלו?  איך יספיקו להתייחס אליו כשיש עוד הרבה ילדים בקבוצה?  ואם

יכולות ההבנה והדיבור מתפתחות לאורך שנתו הראשונה של התינוק, וקיימות אבני דרך שפתיות ותקשורתיות בדרך להפקת המילים הראשונות. אז כיצד נרכשת היכולת המופלאה הזו? האם אנחנו יכולים לעודד אותה? בואו נעשה קצת סדר בבלאגן...    0-9 חודשים: שלב ה"קדם כוונות תקשורתיות"  בהתחלה התינוק הוא יצור חסר אונים אשר מרבה לבכות על מנת להביע את צרכיו. בהדרגה, לקראת גיל 6 שבועות

החופש הגדול כבר כאן, הקייטנות והגנים אוטוטו נגמרים... הילדים בהתרגשות גדולה ואנחנו מחפשים מה לעשות בחופש הגדול...?! איך מעבירים את ימי הקיץ החמים בנעימות ובכיף, איך נמנעים מהמשפט: "אמא/אבא משעמם לי...", איך נמנעים מריבים בין האחים, וויכוחים ועצבים מיותרים. נתחיל בתוכנית של מה עושים בחופש הגדול... אני ממליצה קודם כל לבנות תוכנית מסודרת. כמו כל דבר שאנחנו עושים, גם כאן,