הכנה מראש, חפץ מעבר, הסתגלות הדרגתית ולדבר טובות על הגן בבית אלה רק חלק מהדברים שתוכלו לעשות, כדי להקל על ילד או ילדה שנכנסים לגן בפעם הראשונה כניסה של הילד או הילדה פעם ראשונה לגן היא מאורע משמעותי, גם לילד וגם לכם. המעבר מהשהות איתכם בבית למסגרת של גן, שבו ילדים נוספים, גננת וצוות שלם הוא מעבר לא פשוט שדורש
רציתם לנצל את העובדה שהילדים בחופש מהמסגרות, לקחתם חופש מהעבודה, תכננתם את החופשה המושלמת וארזתם מזוודה. ואז גיליתם שהחופשה הזו ממש לא מה שתכננתם, ואתם כבר מתחילים להתחרט על כל העסק. רגע לפני אוגוסט, התקופה האידיאלית לחופשה משפחתית, קבלו כמה טיפים שיעזרו לכם לעבור אותה בשלום, ומי יודע, אולי אפילו ליהנות אוגוסט בפתח, ואיתו החופש הגדול לילדים, וההוצאות הכבדות להורים.
חזרתם מהעבודה ישר לאיסופים של הילדים מהמסגרות, ועכשיו אתם משוועים לכמה דקות של שקט. אבל הילדים כבר ברכב מתחילים לריב, ואתם אובדי עצות. האם להתערב? ואיך? כל הטיפים להתמודדות נכונה עם המריבות של הילדים "הוא לקח לי", "היא חטפה לי", "הוא מפריע לי" – אם אתם הורים לילדים, אתם בטח שומעים משפטים כאלה על בסיס יומי. אחים רבים ביניהם, זה
ילדים, בדיוק כמונו, המבוגרים, מפחדים מדברים שונים – רק שאצלם הרבה פעמים הפחד מגיע מערבוב בין דמיון למציאות, מה שגורם לנו פעמים רבות לבטל את תחושת הפחד שלהם. למה חשוב לגלות אמפתיה לפחד של הילדים, ואיך נוכל להקל עליהם את ההתמודדות? להלן מספר טיפים יעילים: מפלצות, חושך, ברקים ורעמים בחורף או בדיקת דם – לילדים יש פחדים שונים וזה דבר
אל תבכה; לא קרה כלום; למה את לא יכולה להיות מסודרת כמו אחותך? אם גם לכם נפלטים פה ושם משפטים לילדים בסגנון הזה, כדאי שתעצרו. כמה משפטים שרובנו נופלים בהם, למה לא כדאי להגיד אותם יותר, ומה אפשר לומר במקומם: כולנו שואפים להיות ההורים הכי טובים שאפשר, ולגדל ילדים מאושרים שלא יישבו על ספת הפסיכולוג בגיל 25 ויאשימו אותנו בכל
שלי מהבית: מה עושים כשהילד לא מוכן לשתף בצעצועים
מסתבר שלרגש יש אחות – התנהגות. קורה לכם כשאתם כועסים – כל הסביבה סובלת? קצרים, לא נעימים. ואם נודה על האמת - מרימים את הקול. צורחים. מאיימים. מענישים. הראש מלא בעצבים. לא מצליחים לחשוב על שום דבר אחר? נשארים בלופ שחוזר על עצמו? תכלס- אין ממש עם מי לדבר. לא? כשאנחנו כועסים, לא מאווררים את הרגש שלנו, לא נותנים לו מקום–
גידול ילדים בעידן הטכנולוגי הוא אתגר נוסף שמתמודדים איתו הורים היום. אז איך המדיה מעצבת את החיים שלנו ושל הילדים שלנו? כולנו זקוקים לקשר קרוב עם ההורים שלנו כדי להתפתח בצורה מטיבה. המדיה הדיגיטלית המתפתחת, מהווה היום חלק אינטגרלי של מציאות חיינו ולכן, היא משפיעה ומעצבת במידה רבה את חיי כולנו. כל ילד יודע כבר מיום היוולדו שאת תשומת הלב
נטלי מסר גרא, אמא שהיא גם פסיכולוגית, משתפת במחשבות על החופש הגדול. אין ספק שהקיץ הקודם היה חוויה. לרגעים כיף, לרגעים קשה ומתיש. היו רגעים בהם היה נראה במבט מהצד שמישהו זקוק לאשפוז, וכנראה שזאת אני. במילים אחרות, היו רגעים שגם השפיות יצאה לחופשה. בכל זאת, אני עדין בציפייה לקראת החופש הזה. מחכה לבלות זמן איכותי ומהנה עם הבנים המאוד
מאת: אורית זץ, פסיכולוגית קלינית חברה בקבוצת הפייסבוק נפש הילד - פסיכולוגים עונים להורים הקיץ מתקרב ועימו עונת הגמילה מחיתולים. הדבר החשוב ביותר בתהליך הגמילה הוא סבלנות. זה לא תמיד פשוט, יש נסיגות, פספוסים ותסכולים של הילדים וההורים ואלו הם חלק מובנה בתהליך. ככל שנקבל אותם, כך נוכל לאפשר לתהליכי הגמילה הטבעיים להתרחש.בתהליך הגמילה נסייע לילדים לבטא את הצורך ללכת
בבוקר פורים אפשר לראות אותם ברחובות העיר, כמו פטריות אחרי הגשם, ילדים קטנים וגדולים, מחופשים בשלל צבעים ובדים, פניהם נרגשות בדרכם אל מסיבות הפורים השונות. מה יש בפעולת ההתחפשות בפורים שמעוררת לרוב התרגשות גדולה? והאם רק בפורים אנו עוטים על עצמנו מסיכות...? פעולת ההתחפשות מוכרת לא רק מפורים. לרבים מאיתנו, הורים לילדי גן, ישנו ארגז תחפושות בבית ופעמים רבות ילדינו
קין והבל. יעקב ועשיו. יוסף ואחיו. נושא האחאות מעסיק אנשים מאז ומעולם, עוד מסיפורי התנ"ך. מי מאיתנו, שיש לו אחים או אחיות לא חווה את המורכבות ביחסים אלו? יחסים שמלווים לא פעם בעוצמות רגשיות גבוהות – החל מרגשות חיוביים וכלה ברגשות שליליים וטעונים. יחסים שמעלים תחושות של אהבה, קירבה והבנה ללא מילים, בצד תחושות של תחרות, קנאה, כעס, קיפוח או
ללמד ילדים צעירים לקחת חלק בעבודת הבית דורש זמן, סבלנות, עבודה והתמדה. בקיצור, זו לא מעט טרחה. למה בכל זאת להשקיע בזה? אז זהו, שיש סיבות טובות. ראשית, ביצוע של מטלות בית מלמד ילדים מיומנויות של ארגון ותכנון של רצף של פעולות. אפילו מטלה פשוטה, כמו לטאטא את הרצפה, דורשת לארגן את הכלים הנדרשים, לפנות כיסאות ולתכנן את העבודה במרחב
הורים רבים מתלבטים בשאלה כיצד לייצר שיחה משמעותית עם ילדים צעירים. הם רוצים לדעת כיצד עבר היום על ילדיהם, להיות חלק מעולמם הרגשי והחברתי ולהרגיש קרובים אליהם. כיצד ניתן להרחיב ולהעמיק את השיח עם ילדים צעירים? בתור התחלה שתפו אתם אותם באירועים וחוויות שעברו עליכם במהלך היום, ספרו להם משהו שהיה לכם נעים ודבר מה שהיה פחות נעים, קצת על
כשאני חושבת על סצינות מוכרות בהן מבוגרים קוראים ספרים לילדיהם, חולפים על פניי זכרונות רבים – חלקם אישיים, כנכדה או ילדה שקראו לה סיפור, או כאמא שמקריאה לילדיה, וחלקם בנאליים, פחות אישיים, קשורים לסרט כזה או אחר, לתכנית טלוויזיה כזו או אחרת. מה שבטוח, הוא שעצם הסצינה של הקראת סיפור כמעט תמיד מעוררת חוויה רגשית, שפעמים רבות קשורה לילדות המוקדמת