לקראת בחירות: כך תחנכו את הילדים לדמוקרטיה

הבחירות הנוספות הבאות עלינו הן הזדמנות ללמד את הילדים על חופש הבחירה, על קבלת החלטות ועל לקיחת אחריות, וכן, גם על מחאה. כך תכניסו את הדמוקרטיה לתוך הבית שלכם, ותהפכו את הילדים לעצמאיים יותר ובעלי ביטחון.

המציאות ההזויה שבה אנו חיים, של בחירות לכנסת אחת לכמה חודשים, מביאה איתה גם הזדמנות ללמד את הילדים דמוקרטיה מה היא, ולהכניס את עקרונות הדמוקרטיה גם לתוך הבית. איך עושים את זה? 

אתם לא מחליטים עליי

כולנו רוצים לגדל ילדים עצמאיים ואחראיים, והדרך הכי טובה לעשות זאת היא לאפשר להם לבחור בעצמם, בבחירה חופשית – אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה. אפשרו לילדכם לבחור לאיזה חוג ירצה להירשם, איזה חבר ירצה להזמין אליו הביתה או מה ירצה ללבוש, למשל. אתם יכולים לסייע, לתווך ולעזור, אבל חשוב שהילד הוא זה שיקבל את ההחלטה. בצורה כזו הוא ירגיש שסומכים עליו, ותחושת הערך העצמית והביטחון העצמי שלו יגדלו. 

כדאי לתרגל את העניין גם עם פעוטות, ולאפשר להם לקבל החלטות לגבי עצמם ולבחור מתוך שתי אפשרויות, כדי לא לבלבל אותם יותר מדי. למשל: מה אתה רוצה לאכול, שניצל או קציצות? איזו חולצה אתה מעדיף ללבוש, את האדומה או את הכחולה?.  

חופש בחירה – בגבולות הקיימים

מובן שלעיתים החופש לבחור מתנגש עם מה שאנחנו יכולים לאפשר לילדים. הרי לא נוכל לתת להם להחליט להישאר בבית במקום ללכת לגן, לישון בשעה מאוחרת מדי או חלילה לעשות דבר מה שיסכן אותם. וכאן מגיע עיקרון חשוב נוסף של הדמוקרטיה: בדיוק כמו בעולמנו, המבוגרים, גם עבור הילדים האפשרות לבחור מגיעה בתוך מסגרת כללים וגבולות ברורה וידועה. גם אנחנו, בבחירות, בוחרים מתוך רשימת מפלגות קיימת, וגם עלינו חלים חוקי המדינה שלהם אנו נדרשים לציית. גבולות וחוקים נועדו למנוע אנרכיה וכאוס, וכך הדברים גם בתוך הבית – הילדים יכולים לבחור ולהחליט בתוך המסגרת הקבועה של חוקי הבית, והגבולות שאותם הם מכירים ומבינים.

לבחירות ולהחלטות יש השלכות

הצד השני במטבע של אפשרות הבחירה הוא לקיחת אחריות – כל בחירה כרוכה בוויתור על מה שלא בחרנו בו, והאפשרות של הילדים לבחור פירושה גם לשאת בתוצאות הבחירות שלהם – בדיוק כמו בדמוקרטיה. כאן טמון החלק המאתגר עבורנו, כהורים: לא לרוץ ולפתור את הבעיה של הילד ולא לנסות לחלץ אותו מיד מהמצב שנקלע אליו. 

אם למשל נתנו לילד את האפשרות לבחור בין שני קינוחים, עוגה או גלידה, והוא בחר בגלידה, אך אחרי שסיים לאכול אותה התחיל לבכות ולהשתולל שרוצה גם את העוגה – עלינו להסביר לו בסבלנות שהוא בחר בגלידה, וזה מה שהוא קיבל. מובן שאפשר וכדאי לגלות אמפתיה לקושי שלו, למשל על ידי המשפט: “אני מבינה שאתה מתוסכל עכשיו אבל הסברתי מראש שאפשר רק קינוח אחד והיתה לך אפשרות לבחור, אתה בחרת בגלידה, פעם אחרת תוכל לבחור בעוגה אם תרצה”. אבל חשוב שהילד יבין שלבחירות ולהחלטות שלו יש השלכות, ועליו לשאת בהן. 

מותר למחות, השאלה היא איך

ולבסוף, דמוקרטיה היא גם הזכות למחות – איך שלא נהפוך את זה וכמה זכות בחירה שלא נאפשר להם, בעולמם של הפעוטות רוב ההחלטות מתקבלות עבורם על ידי המבוגרים – בין אם על ידינו, ההורים, ובין אם על ידי הצוות בגן. לכן חשוב שנאפשר להם גם את המחאה ואת הפגנת הכעס או האכזבה, אך גם כאן אפשר לנצל זאת כדי ללמד אותם לעשות זאת בצורה שאינה פוגעת באחר, בדיוק כמו במחאה דמוקרטית: מותר לכעוס, מותר לבכות, מותר לצעוק, אך אסור להרביץ או לדבר לא יפה.