יום המשפחה – אמהות ובנות

מה התפקיד שלנו ההורים בגידול וחיבור הבנות שלנו לרגשות ולרצונות הפנימיים שלהן?

אם חשוב לנו לגדל את בנותינו שיהיו נשים שמחוברות לרצונות שלהן, שידעו לפעול ולחתור לספק אותם, נשים שלא יחששו לומר: “לא רוצה”, או “לא מתאים לי”…. אזי לנו כהורה, כאמא, כאשה, יש תפקיד חשוב ומשמעותי בכל התהליך הארוך הזה, כבר היום. 
אני מזמינה אתכן לקרוא את הפוסט שכתבתי
לקראת יום האישה שנחגוג בתחילת מרץ ולכבוד יום המשפחה שחגגנו בשבוע שעבר ברחבי הארץ, על גידול וחיבור הבנות שלנו לרגשות ולרצונות הפנימיים שלהן.

טייק 1#
גן ילדים. בוקר. ילדה כבת שנתיים מגיעה בליווי של אמא וסבתא.
אמא – בואי תני לי נשיקה. אני צריכה ללכת.
הילדה רצה בשמחה, ומחבקת את אמה.
אמא – עכשיו תני נשיקה וחיבוק לסבתא. גם היא צריכה ללכת.
הילדה נעצרת. מחייכת בביישנות, ומרימה את כתפה בסימן: “לא רוצה”.
אמא – נטע! לא יפה. סבתא עצובה. תני לה חיבוק ונשיקה.
הילדה בשלה – לא ‘צה – אומרת בקול
סבתא – “לא נורא. זה בסדר נטעל’ה… אני אתן לך נשיקה.
הילדה צועדת שני צעדים לאחור: “לא ‘צה”
אמא – נטע, אם לא תתני נשיקה לסבתא היא תיעלב, ולא תקנה לך את הבובה הגדולה שראינו בחנות”
נטע מושכת את שתי הכתפיים למעלה ולמטה בתנועת: “לא רוצה”!!!
אמא רוכנת ולוחשת משהו על אוזנה של הבת. הילדה, עדיין מושכת בכתפיה לסימן “לא”, מרימה עיניה אל הסבתא, חוככת בדעתה ומתלבטת… אמא מזהה ניצוץ של הזדמנות, ולוחשת משהו נוסף באוזנה של הילדה.
נטע מתקדמת באי שביעות רצון לסבתא. סבתא רוכנת והן מתחבקות.
יצאתי אחריהן לשער….
– סליחה – שאלתי – אפשר לשאול, מה לחשת לנטע ששכנע אותה לתת חיבוק לסבתא?
– בטח – עונה האם – הבטחתי לה שאקנה לה את הבובה היום ואביא לה אחהצ.

טייק 2#
**חנות ממתקים גדולה**
אמא וילדה קטנה. כבת חמש. בחנות ממתקים. הילדה מסתובבת בין דוכני הממתקים בעיניים בורקות ונוצצות. נוגעת בכל קופסא. מדי פעם מרימה את העיניים לאמה ואומרת: “אמא, בא לי כזה.”
האם: “קניתי לך מספיק. תירגעי.”
הילדה ממשיכה להסתובב בין הדוכנים, ממשיכה לגעת, להריח, להסתכל ואומרת: “אמא, כאלה אני ממש אוהבת. רוצה כזה.”
האם, בכעס: ” אויש, די כבר! כמה פעמים אמרתי לך. אני לא קונה יותר”
ממשיכים להסתובב בחנות.
הילדה: “יואו, אמא, תראי איזה סוכריות גדולות. אף פעם לא טעמתי כאלה”
עכשיו אמא כבר ממש כועסת. מרימה את הקול. לוקחת את בתה בעצבים, משאירה את העגלה, ויוצאת מהחנות.
למה אמא כועסת? הרי הילדה לא צרחה, לא נזרקה על הרצפה ואפילו לא בכתה. היא קיבלה את גזר הדין בשקט. אז על מה הכעס הגדול? 
מה כל כך מפחיד אותנו בילד שרוצה?
*********************************************************************
לו שתי האמהות היו עוצרות לרגע, הן היו מבינות, שאם חשוב להן לגדל אשה שתהיה מחוברת לרצונות שלה, שתדע לפעול ולחתור לספק אותם, אשה שלא תחשוש לומר: “לא רוצה”, או “לא מתאים לי”…. אזי לי, היום, כהורה, כאמא, כאשה, יש תפקיד חשוב ומשמעותי בכל התהליך הארוך הזה. 
בדוגמא של הסבתא, המסר הסמוי שעלול לעבור לילדה: 
“גם אם לא בא לך, וגם אם את לא רוצה, יש אנשים שאת לא יכולה לסרב להם, ואת חייבת להגיע איתם למגע גופני, גם אם לא מתאים לך. וכל האמצעים כשרים: איומים, שוחד והפתעות”.. 
מסוכן משהו, נכון?
למה הילדה חייבת לחבק למרות שהיא לא רוצה? למה צריך לשחד אותה בצעצוע בשביל זה? 
יש המון דרכים להיפרד לשלום. אחת מהן היא בחיבוק ונשיקה. אבל יש גם הרבה אחרות: בכיפכף, במילים, בנפנוף לשלום, בחיוך…..
אמא חייבת לכבד את רצונה של הבת, ולומר: “אני מבינה שאת לא רוצה לחבק ולנשק את סבתא כרגע. איך את בוחרת להיפרד?” 
כאן המסר יהיה אחר: “להיפרד בנימוס אנחנו חייבים. כי כך מתנהגים בעולמנו. את הדרך לפרידה, את יכולה לבחור”.
**********************************************************
נחזור לילדה בחנות הממתקים….
אם לאמא חשוב לגדל אשה שלא תפחד להביע את רצונותיה בקול רם ולעמוד על הזכות לממש אותם, היא חייבת להכיר ברצונותיה של בתה. היא לא חייבת לספק את כל הרצונות שלה, ממש לא. אבל היא חייבת להכיר בהם ולכבד אותם.
תשובה כנה של האם כמו: “אני יודעת שאת רוצה. אני מבינה אותך. הם באמת נראים ממתקים טעימים מאד. היום, אנחנו יכולים לקנות רק את אלה ואלה. בבית נחליט יחד מתי נחזור שוב לחנות ונקנה את הממתקים האלה”….
תשובה כזו תתן לבתה תחושה של כבוד, קבלה והכרה ברגשותיה. היא תעביר מסר ברור: “מותר ואפשר לרצות. זו זכותך הבסיסית והמלאה. נכון, לא תמיד הרצונות שלנו מתקיימים באותו הרגע. אבל חשוב להמשיך ולחתור להגשמתם המלאה, בסבלנות, בהתמדה ובאורך רוח. ואם לא יתמלאו היום, תמיד יש מחר.”
יכול להיות שהילדה לא תהיה מרוצה באותו רגע. יכול להיות שתבכה, שתכעס, שתתפרץ, אבל מה שכן בטוח, שהיא תלמד שיעור גדול לחיים, ובבוא היום תעשה בו שימוש ותעריך אותו.
**********************************************************
בואו נגדל את הבנות שלנו שיהיו מחוברות לרצונות הפנימיים שלהן, לרגשות שלהן ושידעו לעמוד על שלהן בבטחה ובאומץ. אולי אז נזכה לראות נשים מוערכות, חפות מביקורת ושיפוטיות פנימית, נשים עצמאיות. אמהות שיודעות גם לשים את עצמן במרכז, ואפילו להנות מכך ללא אשמה ובושה. 
יום משפחה שמח!

רווית