השומרת אחותי?

אנחנו במלון. אחת הנכדות בת תשע, בוגרת, חכמה, בטוחה בעצמה.

אחותה  בכתה א’, חכמה , רגישה בקיצוניות ורק מחפשת את קירבת אחותה.

הגדולה יושבת עם אייפד ורואה תכנים, שמעניינים אותה והאחות באה לשבת ולראות איתה.  הגדולה לא מוכנה שתשב ותצפה איתה.

במשחק עם חברים הגדולה מתייחסת בהשפלה לאחותה ו”מעיפה ”  אותה מהקבוצה.

הקטנה מגיעה בוכה ומושפלת.

הגדולה נקראת לשיחה עם אחד ההורים ששומעים : “אני לא רוצה שהיא תבוא אחרי” ומקבלת עונש לרדת לבריכה בנפרד מהמשפחה ונישארת בחדר עם יצירות/צביעה.

גם בבית הגדולה מרחיקה את הקטנה. שיחות עם הגדולה אינן מועילות.

***

איני מכירה את המשפחה וחסר לי מידע ובכל זאת חומר למחשבה:

• אין טעם לחזור על מה שלא הועיל, שיחות הטפה.
• כהורים אנו מלהקים לעיתים את ילדנו וגם הם מלהקים את עצמם בתפקידים.

עושה רושם ששתי הבנות מלוהקות בתפקידים, אחת החכמה ועצמאית (חצופה?) והשנייה רגישה ותלותית טובת-לב.

שאלו את עצמכם: מה מרוויחה ומפסידה כל אחת מהבנות מהתפקיד שקיבלה ואיך אפשר לנוע בגמישות בין התפקידים? מאתגר!

• תקשורת- מזמינה את ההורים המודאגים למצוא זמן רגוע לשיחה, שבה מכל הלב יאפשרו לגדולה לדבר בחופשיות את כל הכעס שהיא צוברת כלפי אחותה, גם אם קשה לשמוע אותו, מבלי לחנך או לשפוט את הרגש, לאפשר לה לחשוף את הצורך שלה. (אולי בכלל היא ה”חזקה” מקנאה באחות ה”טובה”?)

הקשבה אמיתית ללא שיפוט יכולה לפרוק מטעני כעס, שישחררו אותה מרגשות הטינה ולנו כהורים להאיר את הקושי שבעקבותיו היא פועלת .

• לגבי הקטנה שמפגינה המון תלות- שימו לב לתגובות שלכם כלפיה, האם הן תומכות בעצמאות או בתלות? האם בזכות התלות היא מקבלת תשומת לב מיוחדת? שרותים שמנציחים חוסר אונים?

מה הרווח שלה מחוסר האונים?

מזמינה אתכם לבנות תכנית שבה תעצימו אותה, תעודדו את החוזקות שלה ואת האפשרות להיות גם “רעה”.

• נקודה אחרונה – פנו אל שתי הבנות, תארו את הקונפליקט שקרה ובקשו מהן פיתרונות שבהם שתיהן יצאו מרוצות. תגידו להן שאתם סומכים עליהן (שתיהן הרי חכמות) ואל תתערבו

בהצלחה!

לדף הפייסבוק של מרים זיסמן, מדריכת הורים בגישת מיכל דליות.