באיזה גיל מתאים להתחיל עם המפגשים אחה”צ, למה חשוב להכין את הילד מראש והאם להתערב אם וכשהם רבים? כל מה שצריך לדעת לפני שמזמינים לילד חברים הביתה.
הילדים שלנו נמצאים רוב שעות היום בגן – שם הם נחשפים לסמכות של מבוגר שאינו אנחנו, ושם הם גם רוכשים את החברים הראשונים שלהם. אבל מעבר לזמן המוקצב בגן למשחק עם חברים, חשוב שהמפגשים של ילדינו איתם יעשו גם בשעות אחר הצהריים, מחוץ למסגרת החינוכית. אפשר כמובן להיפגש בגינת השעשועים, אבל כדאי גם להזמין חברים לילדיכם הביתה, למפגש של אחד על אחד – מפגשים כאלה יאפשרו לילדינו לתרגל מיומנויות חברתיות, לשפר את הדימוי העצמי ולחזק את הקשר עם החברים. פסיכולוגים ממליצים להתחיל להזמין חברים לילד או להפגיש אותו עם חברים בביתם לא לפני גיל 3, שכן עד אז הילד עסוק במשחק עם עצמו ובמרחב הפרטי שלו. אז איך לעשות את זה נכון? הנה כמה טיפים יעילים:
1. היו קשובים לרצון של הילד. לפעמים אנחנו רוצים להפגיש את הילד עם חברים בזמן שהוא לא פנוי לכך רגשית. חשוב לזכור שכמו שאנחנו נמצאים רוב היום בעבודה, וכשאנחנו מגיעים הביתה אנחנו צריכים כמה רגעים לעצמנו, כך גם הילדים “עובדים” קשה בגן, לומדים, יוצרים, משחקים ולפעמים גם נאבקים על מקומם, וגם הם זקוקים לזמן עם עצמם. היו קשובים לקצב של ילדכם, ליום שעבר עליו ואפילו לשעה שבה התעורר, ואל תיזמו מפגש של חבר אצלכם בימים שבהם הוא עייף מהרגיל, למשל, היה פעיל יתר על המידה וזקוק למנוחה בבית, או אם לא התראתם יום קודם והוא זקוק לזמן איכות אתכם.
2. איך יודעים איזה חבר להזמין? כשהילדים צעירים מאוד, בסביבות גיל 3, פעמים רבות הקשר בין הילדים נוצר דרך האימהות בגן, והן שקובעות מפגש באחד הבתים יחד עם הילדים. הדאבל דייט הזה יכול לעבוד נפלא אם גם הילדים מסתדרים ביניהם, אבל אם אחרי כמה ניסיונות נראה שאין כימיה בין הילדים, ותרו על העניין. זכרו שהמטרה הראשונה במפגש היא שהילדים ייהנו, ואתם, ההורים, תמיד יכולים להיפגש בנפרד אם יש ביניהם קליק. בגיל 4 ומעלה לרוב הילדים תהיה העדפה של מי שירצו שיבוא אליהם. תמיד תוכלו להציץ בדף הקשר ולהציע להם שמות של ילדים נוספים, אבל זכרו את הסעיף הראשון: היו קשובים לרצון של הילד.
3. הכינו את ילדכם למפגש מראש. לקראת מפגש בביתכם, במיוחד עם חבר חדש, כדאי להזכיר לילד את הגבולות הבסיסיים בבית. למשל: לא אוכלים על הספה, לא מדליקים טלוויזיה בלי רשות וכיו”ב, כל בית וגבולותיו הוא, בהתאם גם לגיל הילד. כדי לנסות למנוע מריבות על משחקים, תוכלו לקבוע מראש שחלק מהזמן ילדכם יחליט על הפעילות שתתקיים וחלק מהזמן החבר יחליט, והסבירו לילדכם שזה בסדר אם החבר יבחר לשחק במשחק אחר ואם הם ישחקו זה לצד זה בדברים שונים. אם אתם יודעים שילדכם קשור מאד לצעצוע מסוים ולא אוהב לחלוק בו, זה בסדר להחליט יחד לא לחשוף אותו במהלך המפגש. שאלו את ילדכם במה החבר מתעניין ונסו להכין למפגש משחקים שיענו על תחומי העניין שלו, לצד תחומי העניין של ילדכם.
4. התאימו את משך המפגש לילדכם. ילדים קטנים מתלהבים מאד ממפגשים עם חברים בביתם, במיוחד כשמדובר בחבר חדש. אם אתם יודעים שמפגש ארוך עלול להיות יותר מדי בשביל ילדכם, או שהוא עשוי להתעייף מוקדם, התאימו את אורך המפגש לכך. עדיף לקיים מפגש קצר יחסית שיספק חוויה טובה וישאיר טעם של עוד לשני הצדדים, מאשר מפגש ארוך שיסתיים בבכי או במריבה. מומלץ לעשות גם תיאום ציפיות עם ההורה של החבר, ולעדכן מראש מתי אתם מצפים שיגיע לאסוף אותו.
5. להתערב או לא להתערב? “זה שלי!”, “משעמם לי”, “הוא חטף לי” וכו’ הם משפטים שיכולים להופיע במפגש עם החבר בביתכם, במיוחד בגילים הצעירים יותר. לחלקנו יש נטייה להילחץ מהאמירות האלה ולהתערב בניסיון לפתור את הקונפליקט, אבל צריך לזכור שהמטרה שלנו היא שילדינו ילמדו להסתדר בחברה וירכשו מיומנויות חברתיות. מומלץ להיזהר מהתערבות רבה מדי ולקיחת צד לעבר ילדכם או החבר בצורה שעלולה לפגוע במי מהם. אז מה כן? אפשר להציע פתרונות נייטרלים, כמו לעצור רגע את המשחק ולעבור לפעילות אחרת או לשחק בתורות, אבל חשוב להעביר לילדכם את המסר שאתם סומכים עליו שימצא את הפתרון למצב.
Comments are closed.