11  טיפים שיעזרו לכם ההורים ולילד, לצלוח את ההסתגלות לגן בקלות

כולנו מודאגים וחוששים מהימים הראשונים של ההסתגלות לגן, זה טבעי. לא קל לנו כהורים לשים את הילד בגן ולצאת לעבודה כשהילד נשאר בידיים של מישהו אחר.

אין לי ספק כי כל אחת ואחד מאיתנו  מוצף במחשבות …כגון:

האם יתייחסו אליו כראוי?  האם יראו אותו? יקשיבו לו? יענו על הצרכים שלו?  איך יספיקו להתייחס אליו כשיש עוד הרבה ילדים בקבוצה?  ואם הוא יבכה – ייגשו אליו? יעזרו לו ?

בזמן הסתגלות לגן, מה יעזור לכם ההורים לדעת ולקחת בחשבון:

ילדים מתפתחים במסגרות חינוכיות, הם רוכשים מיומנויות חשובות לחיים שתורמות לגדילה ולהתפתחות שלהם. הם רוכשים מיומנויות חברתיות, עצמאות, מוטוריקה גסה ועדינה, למידה מכל מיני סוגים, העשרה….

אם תבינו כי את כל זה הוא מקבל בגן, תבינו כי הצעד שהחלטתם להכניס אותו לגן הוא צעד נבון. והתקופה של ההסתגלות עוד תעבור ותחלוף והוא ירוץ בשמחה לגן. אז קצת סבלנות.

והנה כמה רעיונות שחשוב שתיישמו ושיקלו עליכם ההורים בתקופת ההסתגלות לגן:

1. הכנה מוקדמת – ביקור בגן. פגישת היכרות עם הצוות והגן.

אם אפשרי, דאגו לבקר בגן לפני ה-1 בספטמבר.

יש משפט חכם שאומר : “הביטחון מתחיל כשהספק נגמר”.

כלומר, ככל שהילד  יחוש יותר מהר בטוח בגן , כך ייגמר הבכי יותר מהר.

דאגו לכך כי הוא יחוש בטוח בגן.

2. חשוב שתיקחו בחשבון כי תקופת ההסתגלות לגן היא תקופה מעייפת, תקופה שגוזלת מהילד הרבה מאד אנרגיות.

יש הרבה ילדים שכאשר הם יגיעו הביתה לאחר הגן הם יהיו עייפים מרוב המאמץ שהשקיעו בגן. על כן הקשיבו לצורך של הילד ופעלו לפי זה.

חשוב לדעת ולהבין שבתקופת ההסתגלות ייתכן מאד והילד יצמד אליכם אחר הצהרים. הורים רבים מדווחים בתקופה זו שהילד ממש “נדבק” אליהם. וחשוב לי שתדעו כי זו התנהגות מוכרת. הוא פשוט “מטעין” זמן הורה, מתחזק, מתמלא… כי הוא יודע שזמן ההסתגלות בגן גוזל ממנו הרבה מאד אנרגיות.

3. פנו את הימים הראשונים בעבודה והיו פנויים לתהליך ההסתגלות בקצב שמתאים לילד שלכם.

יש ילדים שקצב ההסתגלות שלהם מהיר יותר, ויש ילדים שזקוקים לזמן ארוך יותר. אם הגננת מבקשת שתגיעו לקחת את הילד בשעות מוקדמות יותר ולא בסוף היום, הקשיבו לה.  היא יודעת מה היכולת של כל ילד. אם לילד שלכם יש קושי בהסתגלות, דאגו לפנות להסתגלות שלו זמן.  לכו עם הקצב שלו, דאגו שיירכש את הביטחון גם אם זה ייקח עוד כמה ימים.

חכו בסבלנות…זה ישתלם.

4. הימנעו מלהעניק לנושא הזה תשומת לב מרובה מדי – זה עלול להסגיר את הלחץ בו אתם נמצאים ולהשפיע לרעה על הילד. כמו כן הוא יכול “לנצל” את העניין להשגת תשומת לב ו”פיצויים”. ואתם תמצאו את עצמכם במסע קניות כל יום מחדש כי הבטחתם לילד להביא לו מתנה בסוף היום.
(מסר בעייתי בפני עצמו, אנחנו לא אמורים “לקנות” את הילדים שלנו).

5. אם הילד עצוב ואומר שהוא לא רוצה ללכת לגן ומנסה לפרוט על “נימי הנפש” שלכם (ואתם יודעים שהילד נמצא בגן טוב, צוות טוב ומבינים כי התגובה הזו נובעת מקושי הסתגלותי) היו אמפתיים לקושי שלו.

“אני מבינה שאתה מרגיש שקשה לך, אני מבינה שאתה עצוב ולא רוצה ללכת מחר לגן… זה באמת לא קל להגיע לגן חדש שעדיין לא מכירים את החברים ואת הגננות…. אבל אני יודעת שאתה מסוגל להתמודד עם זה. אתה תכיר לאט לאט חברים, ותכיר את הגננות….”

חשוב להעביר לילד מסר של מסוגלות, אנחנו סומכים עליך שתצליח. אתה מסוגל, אתה יכול. זה המסר הסמוי שצריך להיות מועבר לילד.

הורה שידאג ויחשוש ויעביר מסרים של חשש ודאגה, סביר להניח שההסתגלות של הילד שלו תארך כי הילד יחוש את הפחד והחשש של ההורים שלו.
אל תתנו לו למצוא נקודת “תורפה” אצלכם אחרת הוא ימשיך ויישאר בקושי. (מדוע הוא יישאר שם? כי יש רווח, תשומת הלב שלכם).

ברגע שהוא יתקל בנחישות שלכם, במסר שאתם סומכים עליו – תהייה תזוזה לכיוון של הסתגלות, היו נחושים.

6. מומלץ להתחיל לדבר עם הילד על סדר היום.

איך עושים את זה?

בסוף היום,  לפני שהולכים לישון , אחרי סיפור הלילה נערוך שיחה קצרה ונתזכר אותו מה יהיה סדר היום מחר.

לדוגמא : “מחר בבוקר כשתקום, נתלבש ונלך לגן, אחרי שהגן יסתיים, אני אגיע לקחת אותך ונלך ל….”

מה אני יוצרת בשיחה הזאת?

מסגרת. הילד יודע כל ערב, מה מצפה לו מחר. זה מקנה לו ביטחון ורוגע. הוא יודע למה לצפות.

כמה טיפים להפרדות בגן עצמו :

7. בבקשה אל תכנסו עם הילד על הידיים. (אלא אם כן הוא תינוק ולא יודע עדיין ללכת).

מדוע?

הרבה יותר קל לעשות תהליך פרידה כאשר מהיד שלך הוא עובר ליד המטפלת. מאשר כשהוא על הידיים שלך, צמוד לחזה שלך, ללב שלך וצריך “להיקרע” ממך ולעבור לאדם אחר. חשים את ההבדל?  הוא ממש משמעותי.

8. בידקו מי מביניכם, יהיה לו קל יותר לערוך את תהליך הפרידה בגן. בדרך כלל בכל זוג יש הורה אחד שרגיש יותר ואחד “חזק” יותר. ממליצה לשלוח את הילד לגן עם ההורה שקל לו יותר מבחינה נפשית – רגשית לתהליך הפרידה.

הורה שקשה לו , יעביר את המסר הזה לילד שלו, מבלי שהוא ישים לב. משהו בשפת הגוף שלו, ישדר את החשש. הילד שלכם בעל החיישנים האינטליגנטיים יקלוט את המסר והחשש יעבור גם אליו. מה שישפיע על תהליך הפרידה בגן. על כן, שילחו למשימה הזו את ההורה “החזק” יותר.

9. ערכו טקס פרידה קבוע וקצר

לאחר יום-יומיים של ההסתגלות בגן (תלוי בגיל הילד, ותהליך ההסתגלות שמקובל בגן שלכם) דאגו להיכנס לשגרה של טקס היפרדות קבוע.

היכנסו יחד, תלו את התיק, היפרדו בחיבוק ארוך (אפשר לספור יחד עד 10) , נשיקה וזהו. אימרו לו מילים קבועות : “עכשיו אני הולכת, אחזור לקחת אותך בצהרים שתקום מהשינה. אני אוהבת אותך” נשיקה נוספת והיפרדו.

בצעו את הטקס הזה באופן קבוע,  אותו טקס כל יום.  גם אם הוא יבכה…

(המטפלת/הגננת ייגשו מייד לאסוף אותו ולהרגיע אותו, ואתם יכולים לבקש מהגננת שתסמס לכם כאשר הבכי נגמר).

אל תחזרו חזרה לגן בגלל בכי. כיוון שהמסר שאתם מעבירים לו זה ששווה לו להמשיך לבכות, כיוון שזה מה שיחזיר את אמא. ואנחנו מעכבים את היכולת שלו להתגבר.

10. בבקשה, לעולם אל תעלמו לילד. כבר נתקלתי בעבר במצבים בהם ההורים ראו שהילד הפסיק לבכות ואז הרגישו נוח ללכת. ואז מה שקרה, שכשהילד חיפש אותם (כי הם לא אמרו לו שהם הלכו) הוא לא מצא אותם. ואז הילד לומד לא לבטוח בהורה הזה. הילד לומד שאי אפשר לסמוך על הורה שכזה שנעלם לו. ולמחרת הוא לא יזוז מהרגל שלו ויהיה צמוד אליו כדי שלא יעלם לו שוב.

11. בבקשה אל תביאו ממתקים או/ו מתנות/פרסים בסוף היום.

הילד עושה את תפקידו הילדי. אין סיבה “לקנות” אותו ו”לשחד” אותו בפרסים.

זה מה שמצופה ממנו, כפי שממכם מצופה להתנהג כמו הורה וגם אתם לא מקבלים פרס על כך שאתם הורים. אתם לא צריכים “לפצות” אותו בפרס. הפיצוי הטוב ביותר זה שאמא/אבא הגיעו לאסוף אותו מהגן. אז חבקו ונשקו ותתגאו ביכולת שלו ותחזקו את הבגרות והעצמאות שלו. אילו הפרסים הטובים והמעצימים ביותר !!!

זו תקופת מעבר – והוא לומד להתמודד עם החיים, זו התנסות חשובה עבורו. זו למידה חשובה עבורו.

האם על כל דבר שלומדים מקבלים מתנה? כל יום? ממש לא.

היו גאים בו על המיומנות שהוא רוכש, היו גאים בו על המאמץ, על התהליך. שקפו לו שאתם רואים את המאמץ שלו. זו המתנה הטובה ביותר שהוא יכול לקבל. מסר מההורים שלו שרואים אותו ואת המאמץ שלו.

אסיים בשיר מקסים ושאלה בסופו:

” אני בכלל לא פוחד מהיום הראשון בגן 

זו אמא שלי שלא ישנה בלילה לפני –

מפני ש-

היא לא מכירה את הגננת

ודואגת.

אני חושב שאמא קצת מקנאה

ולא מבינה איך –

אני מסכים להישאר גם עם אחרים

ולא רק איתה.

היא מחזיקה לי את היד חזק חזק

מחייכת אל הגננת, שואלת, ורועדת :

“זה בסדר? זה בסדר?

אני יכולה ללכת?”

“תיכף אשוב” היא מבטיחה

“אקנה לך שוקולד וסוכריה,

רק אל תבכה”.

וכשאני שומע את זה, אני קצת בוכה.

שיהיה….”

(אסתר אטלס)

שיר חמוד, נכון?

אבל האמת שיש פה כמה וכמה טעויות של האמא… (אחרי שקראתם את המאמר , כנראה גיליתם לבד את הטעויות שהאמא בשיר עשתה …)

גילתם?

הנה הפתרון :

• אמא מחזיקה לי את היד חזק חזק – מעבירה מסר ללא ידיעתה של החשש שלה …מה שישפיע לבטח על ההסתגלות לגן של הילד.
• הקול שלה רועד – חשוב לשדר לילד ביטחון ויציבות.
• היא אומרת לילד : תיכף אשוב. זו תשובה לא נכונה בעיניי כיוון שהיא לא אמיתית. מה זה תיכף? לילד אין מושג של זמן… לכן אימרו לו מתי אתם חוזרים. אתם יכולים לומר שעה מדוייקת (בזמן הסתגלות: הוא לא מבין מה זה שעה 11 אבל הוא יידע שכאשר תגיע השעה 11 אמא תגיע. והוא יברר מדי פעם אם כבר 11 ….וידע שכאשר תגיע השעה הזאת – אמא מגיעה. בימים רגילים – אימרו : כאשר תקום מהשינה , אני אגיע).
• אמא מבטיחה לקנות ממתקים. אז מעבר לכך שממתקים הם לא מזון בריא. אמרנו שאנחנו לא “קונים” את הילדים שלנו. זה מעביר להם מסר כאילו מה שהם עושים זה משהו שצריך לפצות אותם עליו.

לא !!! זה התפקיד שלהם. כמו שאמא הולכת לעבודה וזה תפקידה, התפקיד של הילד ללכת לגן וזה לא מצריך שום פיצוי.

• “רק אל תבכה” משפט שאני ממליצה להימנע ממנו. מותר לילד לבכות. אם הוא עצוב, אם קשה לו מותר לו לבכות. הורה ש”קונה” ילד רק כדי שלא יבכה- לא מחנך בראייה לטווח ארוך. אלא מתנהל ממקום של כיבוי שריפות. והמחיר על כך יגיע בהקדם.

אני מאחלת לכולכם (להורים ולילדים), הסתגלות מוצלחת ומהירה.

בברכה

יעל שוורץ

הלוחשת לגננות ולהורים

*כותבת המאמר, יועצת חינוכית (קרוב ל-30 שנה) מלווה , מייעצת ומדריכה צוותים חינוכיים בגני הילדים . מדריכת הורים קבוצתית ופרטנית.  מעבירה הרצאות והשתלמויות בנושאי חינוך לצוותים חינוכיים ולהורים בגנים.

דף פייסבוק מקצועי : הלוחשת לגננות ולהורים

אתר : www.yaelschwartz.com

נייד : 0543455683

מייל : schwartzyael67@gmail.com

הורים יקרים, קבלו הזדמנות לפרגן ולהשפיע!

ממש לפני שילדכם עובר לגן חדש, או לחילופין מתחיל שנה נוספת באותו גן, אנחנו מזמינים אתכם לשתף חוות דעת על גן הילד של ילדיכם מהשנה החולפת באתר בדרך לגן.

שתפו חוות דעת