שפע של צעצועים לילדים – טוב או רע?

אנחנו רוצים שלילדים שלנו לא יחסר דבר, אבל האם שפע של משחקים וצעצועים תורם להם, או אולי דווקא עושה את הפעולה ההפוכה? איך עוברים למצב של שליטה על כמות הצעצועים בבית, ואיך זה קשור להתפתחות של הילדים? רכזנו לכם 5 רעיונות:

כשאנחנו היינו ילדים שיחקנו בעיקר בחוץ – מחבואים, תופסת, גומי או קלאס, והיום? היום כמעט בכל בית יש חדר צעצועים, שכולו מקדש למשחקים, וזה בנוסף לאיזה ארגז או כוננית משחקים שמוצבת לרוב בסלון. בסוף כל יום אנחנו משתדלים לאסוף את ערמות הצעצועים והחלקים הקטנים (שיקום ההורה שלא נפצע פעם מדריכה כואבת על לגו), אבל למחרת שוב הצעצועים נערמים במרכז הסלון. אנחנו אומרים לעצמנו שהעיקר שהילדים מאושרים עם כל השפע הזה, אבל האמנם? מחקרים שונים דווקא מראים ששפע של צעצועים עלול לפגוע בהתפתחות של הילד. 

כך למשל, מחקר שנערך באוניברסיטת טולדו באוהיו, ופורסם לפני 3 שנים בכתב העת המקצועי “התנהגות והתפתחות פעוטות” (Infant Behavior and Development) מצא, כי ילדים קטנים משחקים במשך זמן רב יותר ובריכוז יותר דווקא כשיש סביבם פחות צעצועים. החוקרים גילו שגם אופן השימוש בצעצועים מצד הילדים היה יצירתי יותר כשהיו לרשותם מעט צעצועים, והם השתמשו יותר בדמיון. עודף גירויים עלול לבלבל את הילד ולפגוע בהתפתחות שלו.

אז גם אם יש לכם מספר רב של צעצועים בבית, בהחלט מומלץ – בעיקר כשמדובר בילדים קטנים – לחשוף אותם בכל פעם למספר קטן של משחקים, מה שיתרום לריכוז וליצירתיות שלהם בעת המשחק, ויסייע גם להתפתחות שלהם. איך עושים את זה? איך עוברים למצב של שליטה על כמות המשחקים והצעצועים בבית? הנה כמה רעיונות:

1. נסו להחליף חלק מהצעצועים בחוויות משותפות. נכון, בתקופת הקורונה זה קצת מאתגר, אבל במקום עוד צעצוע מרשרש ומאיר, שאחרי רבע שעה שהילדים יתלהבו ממנו, יתווסף לערמת הצעצועים ויזדקן שם, נסו לקבוע עם הילדים חוויה משותפת. זה יכול להיות טיול בחיק הטבע (במסגרת המגבלות המותרות עקב הקורונה), או אפילו יצירה משותפת בבית. בימים כתיקונם אפשר כמובן לבלות יחד בקולנוע בסרט ילדים, בהצגה וכיו”ב. בינינו, החוויה הזו תיחרט בליבם הרבה יותר מאשר עוד צעצוע.

2. חזרו לשחק בחוץ. למדו את הילדים את משחקי הילדות שלכם ואפשרו להם לשחק בחוץ, אפשר גם מתחת לבית. גם משחקי כדור, ציורי גירים וכיו”ב יעשו את העבודה. 

3. תרמו צעצועים שהילדים כבר לא משחקים בהם. זה דורש לפנות לכך זמן, אבל מאוד משתלם: בחדר הצעצועים, בכונניות המשחקים הרבות או בארגזי הבובות יש לבטח לא מעט משחקים שהילדים כבר לא משחקים בהם (שלא נדבר על פאזלים שחסרים בהם יותר מדי חלקים, בובות שבורות וכו’). החליטו על יום שבו תמיינו יחד עם הילדים את הצעצועים והמשחקים – המקולקלים/שבורים ילכו לפח, והתקינים שהילדים כבר לא מעוניינים בהם ילכו לתרומה. כך גם תפנו מקום בבית, גם תישארו עם הצעצועים שהילדים באמת משתמשים בהם, וגם תלמדו את הילדים על הדרך את חשיבות התרומה לקהילה.

4. ימי הולדת? העדיפו משחק גדול על פני כמה קטנים. ביום ההולדת הקרוב של הילד בקשו מבני המשפחה להתאחד ולרכוש עבורו משחק אחד משמעותי על פני כמה משחקים קטנים (ואם הילד מספיק גדול – שאלו אותו במה הוא מעוניין ותנו לו לבחור). אנחנו ממליצים לאמץ את המודל הזה גם בימי הולדת בהשתתפות ילדי הגן בעידן שאחרי הקורונה: במקום 30 מתנות קטנות, בקשו מההורים להתאחד ולקנות כמה מתנות גדולות.

5. שתפו את בני המשפחה בהחלטה לצמצם משחקים. סבא וסבתא רק רוצים לפנק, זה ברור, אבל עוד צעצוע שישכב בארון הוא לא הדרך. שתפו אותם בהחלטה ובקשו מהם שלא יגזימו עם הצעצועים. כשהילדים לא יקבלו צעצוע חדש בכל הזדמנות, הם רק יעריכו יותר את אלה שכן יקבלו.