מורה נבוכים: מהן מסגרות החינוך לגילאי לידה עד שש שנים? ומה ההבדלים ביניהן?

כיום, רובנו כבר מבינים את חשיבות החינוך בגיל הרך ואנחנו בחיפוש מתמיד אחר מסגרת חינוכית הולמת לילדנו. כזאת שתעניק להם מעטפת חמה אך גם תפתח את יכולותיהם עם תכנית חינוכית עשירה ומתאימה לגילם. מסגרת בה נוכל להשאיר אותם לאורך היום בלב שקט ועם ראש נקי.
כדי להקל עליכם, הורים יקרים, ריכזנו, תמצתנו ופישטנו את כל המידע על סוגי מסגרות החינוך לגיל הרך ועל ההבדלים העיקריים ביניהם. מה זה משפחתון, ומה מבדיל אותו מפעוטון? באיזה גילאים שולחים ילדים לגן פרטי? ובמה גן פרטי שונה ממעון יום? האם וכיצד ניתן לקבל סבסוד חלקי מהמדינה? האם גנים אנתרופוסופיים או מונטסוריים מפוקחים?
כל התשובות במדריך הקצר שלפניכם.

גן ילדים פרטי (בד”כ לגילאי 1 ומעלה)

גן ילדים פרטי הינו מסגרת חינוך המופעלת על ידי גננת וצוות מטפלות (סייעות) ומנוהל על ידי בעלים פרטיים.
במקרים רבים הגננת היא גם בעלת הגן, אך לא תמיד.
בחלק מהגנים הפרטיים הגננת בעלת הסמכה פורמלית לחינוך לגיל הרך (אך זו אינה חובה בכדי לפתוח גן ילדים פרטי).
הגן מעניק לילדים מסגרת מסודרת המושתת על סדר יום, תכנית לימודית מתוכננת לכל השנה בהתאם לגיל הילדים בקבוצה, לעיתים קרובות הגן מציע חוגים (מוסיקה, התעמלות, תאטרון וכד’).
“האני מאמין” וגישות החינוך בכל גן הן מגוונות. חלק מהגנים פועלים בהתאם לאוריינטציה ייחודית. למשל, גישת חינוך קיבוצית, גישת חינוך דמורקטית, גישת חינוך אנתרופוסופי או גישת חינוך מונטסורית.
מיקום: בדרך כלל מופעל מבית פרטי עם חצר או דירת גן שהמרחב הפנימי והחיצוני שלהם הוסב והותאם לשימוש כגן.
ייתכן גם מבנה עירוני שהוסב לגן.
פיקוח: רב גני הילדים הפרטיים אינם בפיקוח ממשלתי ופועלים באופן עצמאי.
חלק מהגנים הפרטיים חברים בארגונים כגון ארגון הגנים הפרטיים, חיבה וכו’. ארגונים אלו מספקים קורת גג לגן ומציעים השתלמויות ומתן תמיכה בהיבטים שונים הקשורים לניהול הגן והצוות, אך הם אינם מפקחים על הגנים.
גני ילדים הפועלים מבית מגורים שהוסב לגן נדרשים להוציא מהעירייה אישור להיתר חורג. על גן ילדים שקיבל את האישור חל פיקוח בטיחותי בעיקר בכל הקשור למבנה.
קיימים גני ילדים פרטיים הפועלים תחת פיקוח של משרד החינוך (בעלי אישור של גן מוכר שאינו רשמי), גנים אלו יכולים לקלוט ילדים מעל גיל 3.
בגן שקיבל אישור מוסד מטעם משרד החינוך תופעל תכנית לימודים הכפופה להנחיות ופיקוח המשרד וגם בהיבטים אחרים כמו תברואה, בטיחות ותזונה יחל פיקוח. בנוסף לעיתים, ניתן לקבל סבסוד חלקי בגנים בעלי אישור זה (כ-700 ש”ח לחודש), במידה והילד בגיל 2.10 ומעלה.
יתרונות:
– גן פרטי מעניק לילד וגם להורים מענה אישי מול הגננת ו/או הבעלים של הגנים ויש גנים המעודדים הורים למעורבות גדולה בגן (פעילויות, חגים, בקבלת החלטות וכו’).
– אחד היתרונות הבולטים הינו הבחירה החופשית לאיזה גן לשלוח את הילד. בשונה מגני עירייה או מעונות יום שהשיבוץ עליהם מתבצע לפי כתובת המגורים, כל הורה יכול לבחור גן פרטי לפי ראות עיניו (גישה חינוכית, מבנה, צוות אזור ועוד). 
– חופשות. גני ילדים פרטיים אינם כפופים לחופשות משרד החינוך ולכן יש יותר ימי גן לילדים הן בחגים והן בחופש הגדול, מרבית הגנים הפרטיים פועלים עד אמצע אוגוסט.
– לחלק מהגנים הפרטיים יש משאבים טובים המקנים להם יתרונות ניהול כגון יחס גבוה של צוות מול קבוצת הילדים, שעות פעילות ארוכות יותר, פעילות העשרה ענפה ( חוגים, הצגות, סדנאות, טיולים).
– הרבה מגני הילדים הפרטיים מעניקים תשומת לב לתזונת הילדים, מבשלים אוכל טרי ובריא במקום ומגישים מספר ארוחות (בוקר, ארוחת עשר, צהריים וארוחת ארבע).
– בהרבה מהגנים צוות הגן נשאר קבוע לאורך היום ללא תחלופה בשעות הצהריים (לעומת מתכונת של גן עירייה וצהרון).
חסרונות:
•    עלות חודשית גבוהה – חוק חינוך חינם חל בישראל החל מגילאי 3, ועל כן העלות החודשית עבור גן לילדים מתחת לגיל זה מושתת על ההורים.
•    פיקוח ממשלתי או עירוני – במהלך חודש אוקטובר 2018 עבר חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות שיחול על הגנים החל מספטמבר 2019.
מכאן שנכון להיום אין פיקוח ממשלתי או עירוני על גני ילדים פרטיים (כלומר אין פיקוח פדגוגי, תזונתי, תברואתי ובטיחותי).
יחד עם זאת, הרבה מהגנים הפרטיים דואגים באופן עצמאי להיבטים הללו, אך על ההורים מוטלת האחריות לבדוק זאת לפני בחירת הגן.

מחיר: בסביבות  2,500-3,500 ש”ח לחודש . באזור תל אביב המחיר נע בין 3500-4000 ש”ח בחודש.

פעוטון (לגילאי 3 חודשים – שנתיים)

פעוטון הינו מסגרת לתינוקות רכים ופעוטות המופעל באופן פרטי על ידי בעלת הפעוטון שבד”כ משמשת גם כמטפלת הראשית.
פעוטון מכיל בד”כ קבוצה של 10-15 ילדים (פעוטונים גדולים יקבלו אף 20 ילדים).

פיקוח: פעוטונים פרטיים אינם פועלים תחת פיקוח של משרד החינוך או התמ״ת.
בדומה לגן ילדים פרטי ישנם פעוטונים שהוציאו היתר לשימוש חורג מטעם העירייה, במקרה זה הפיקוח הינו עירוני על בטיחות המבנה והתאמתו לפעוטות (על פי החוק כל מסגרת המכילה מעל 10 ילדים נדרשת להוציא אישור להיתר חורג מהעירייה).

מיקום: פעוטונים רבים פועלים כחלק מגן ילדים רב גילאי, ומהווים את קבוצת הגיל הקטנה ביותר.
במקרה זה הפעוטון פועל בתוך מבנה הגן ויש לו חלל נפרד וחלק מהחצר.
יש פעוטונים הפועלים כמסגרת עצמאית לגמרי, בד”כ מבית פרטי עם חצר או דירת גן שהותאמה לסביבה בטוחה לפעוטות.

התפיסה החינוכית: בד״כ נשמר יחס של איש צוות על כל 4 ילדים.
לרוב, המטפלת הראשית איננה גננת מוסמכת, אלא מטפלת מנוסה. והדגש בשלב זה הינו על יצירת קשר רגשי טיפולי, חם, מבין וקרוב עם הילד. מטפלת בפעוטון אמורה להקדיש תשומת לב לכל המרכיבים הקשורים לטיפול בגוף כמו אכילה, שינה והחתלה לצד התפתחות מוטורית וחושית של הילדים הכה חשובה בגילאים אלו.
עם הגעת הילדים לגיל שנתיים נמדדת גם היכולת שלה לאפשר לילדים עצמאות, להעמיד גבולות וסדר יום.

פעוטון יכול להתאים להורים אשר נאלצים לחזור למעגל העבודה מיד עם סיום חופשת הלידה ו/או להורים אשר מחפשים מסגרת חינוכית שאינה בבית המטפלת אך מתאימה לגיל הילדים והינה אינטימית תומכת ואוהבת.

משפחתון (לגילאי 3 חודשים – שנתיים)

משפחתון דומה במהותו לפעוטון מבחינת טווח גילאים, יחס צוות ילדים, התפיסה החינוכית והכשרת הצוות. יחד עם זאת ההבדל העיקרי בין משפחתון לפעוטון הוא מספר הילדים (משפחתון בד”כ מונה עד 5 ילדים) והחלוקה לפי גילאים.
מרבית המשפחתונים פועלים מביתה של בעלת המשפחתון שהיא המטפלת העיקרית בילדים (לעיתים נעזרת בעוד מטפלת משנית). .

יתרונות: ברוב המשפחתונים קבוצת הילדים נעה בין שלושה לחמישה ילדים, ובדרך כלל הילדים יהיו בגילאים דומים. מתכונת זו מאפשרת למטפלת להעניק יחס אישי יותר המותאם לגילאי הילדים.
יתרון נוסף הינו שהמטפלת היחידה מהווה דמות טיפולית קבועה עבור הפעוטות (חיוני בשלב התפתחותי זה של הילדים).

חסרונות:
– מרבית המשפחתונים פועלים מתוך ביתה הפרטי של המטפלת, ייתכן כי הבית אינו תואם לצרכיהם של הפעוטות וכי אינו עומד בתקני בטיחות הנהוגים בגני ילדים.
– בדרך כלל משפחתון הינו ״מופע של אדם אחד״, ועל כן ההורים והילדים תלויים לחלוטין במטפל/ת (במקרים בהם המטפל/ת חולה או יוצאת לחופשה ייתכן שלא יהיה משפחתון בימים אלה).
נציין כי יש משפחתונים הפועלים על ידי מטפלת אחת, אך היא דואגת להחלפה ולסייעת משנית כדי להמנע ממקרים כגון אלו – הורים, כדאי לשאול את השאלות הללו בשעת החיפוש.

פיקוח: לא קיים פיקוח ממשלתי או עירוני על משפחתונים. נציין כי חוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות שעבר בחודש אוקטובר, יחול רק על מסגרות המכילות מעל 7 ילדים. על כן, ייתכן כי גם לאחר החוק מרבית מהמשפחתונים ישארו ללא פיקוח.

חשוב שתדעו כי קיימים משפחתונים תחת פיקוח משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. אלו משפחתונים הפועלים בביתה של המטפלת בפיקוח ובהנחייה של רכזת המשפחתונים ברשות המקומית. הורים לילדים הנמצאים במסגרות אלו זוכים למחיר מסובסד ממשרד הרווחה על פי תנאי זכאות שונים. למפה של כל המשפחתונים בפיקוח לחצו כאן .

מחיר:
תלוי במספר הילדים . בד”כ נע בין 2500-3500 ש”ח לחודש. ובאזור תל אביב נע  בין 3,500-4,000 ש”ח לחודש.

מעונות יום בפיקוח משרד הכלכלה (התמ”ת) (3 חודשים עד 2.8 שנים)

מעון יום הינו מסגרת חינוכית הנמצאת בפיקוח מלא של משרד הכלכלה ומופעלת על ידי ויצ”ו, נעמת, אמונה, חברת המתנסים או ארגונים חברתיים אחרים (לרשימה הארגונים המלאה לחצו כאן).

יתרונות:
– מבנה: היתרון המשמעותי ביותר של מעון יום הינה העובדה שהוא פועל במבנה גדול שנבנה מראש לשמש כמעון יום.
בד”כ המרחב הפנימי והחצר יהיו מרווחים, ומותאמים היטב לפעוטות, גם מההיבט הבטיחותי.
– סבסוד: יתרון משמעותי נוסף הינו הסבסוד הניתן להורים דרך משרד התמ”ת ובמקרים מסוימים גם דרך משרד הרווחה. הסבסוד ניתן באמצעות בדיקת הכנסותיהם של שני ההורים או של ההורה העצמאי ובעקבותיה ניתנת “דרגה” המוזילה משמעותית את דמי הרישום והתשלומים החודשיים.
– פיקוח: משרד הכלכלה מפעיל פיקוח על תקינות המבנה, התנהלות המטפלות והתפריט המוגש לילדים, המורכב בד”כ לאחר התייעצות עם דיאטניות מוסמכות.
מעון יום מתאים להורים אשר מעוניינים לקבל סבסוד ולדעת כי ילדיהם נמצאים במסגרת חינוך לגיל הרך אשר נמצאת בפיקוח ממשלתי ומנוהלת על ידי ארגון מסודר המנהל אותה בכל היבטיה.

חסרונות:
– מספר הילדים בכל כיתה גדול יחסית.
– מספר קטן של מטפלות ביחס למספר הילדים (בד״כ מטפלת אחת על כל  7-8 ילדים).
– לוח חופשות פחות גמיש מגנים פרטיים, מספר ימי חופש רבים יחסית (ללוח החופשות של מעונות היום).
– ההרשמה בד”כ לפי מקום מגורים של המשפחה, ולא לפי בחירה אישית.

בעקבות מספרם המצומצם יחסית של מעונות היום המפוקחים בישראל רק אחד לארבעה פעוטות בישראל יתקבל למעון יום.
בתחילת שנת הלימודים ספטמבר 2018, נפתחו בישראל כ-2,000 מעונות יום עם כ-120,000 פעוטות בגילאי 0-3 , בהם מועסקות כ-15,000 מטפלות.

גני עירייה (גילאי 2.9 – 6 שנים)

גני עירייה מתאימים לילדים בגיל 2.9 ועד גיל בית ספר והם מתחלקים לגני טרום-טרום חובה, טרום חובה וחובה, בהתאם לגיל הילד.
גני עירייה פועלים בהתאם לתכנית הלימודים של משרד החינוך והגננות מוסמכות ומועסקות על-ידי משרד החינוך.
בכל גן עירייה נמצאת סייעת אחת לפחות (בנוסף לגננת), בהתאם למספר הילדים.
בהרבה מגני העירייה הגננת מסיימת לעבוד בשעות הצהרון והילדים נמצאים בשעות אלה עם צוות אחר עד לשעות האיסוף מהגן.  
גני עירייה מכילים מספר גדול יחסית של ילדים (עד 35 ילדים בכיתה), והרישום אליהם נעשה בהתאם לכתובת המגורים של הילד.
כמו-כן, החופשות בגן תואמות ללוח החופשות של משרד החינוך.

יתרונות:
– חוק חינוך חינם חל בישראל החל מגיל 3, ועל כן העלות החודשית נמוכה.
– תכנית לימודים של משרד החינוך אחידה בכל הארץ .
– פיקוח של משרד החינוך.
– מבנה מותאם לגן ילדים (פנים וחצר).
– תזונה מותאמת לילדים.

חסרונות:
– לא ניתן לבחור את הגישה החינוכית (למשל מונטסורית, דמוקרטית, אנתרופוסופית), הגישה החינוכית הינה של משרד החינוך.
– לא ניתן לבחור גן מסוים, השיבוץ נעשה על פי מקום מגורים.
– בהרבה מגני העירייה על ההורים לדאוג לארוחת הבוקר.
– כמות ילדים גדולה בקבוצה.
– בהרבה גני עירייה יחס צוות:ילדים קטן (מעט מטפלות ביחס לקבוצה). 

מחיר: הפעילות עד השעה 13:00 הינה תחת חוק חינוך חינם.
העלות החודשית עבור לדים הנשארים לצהרון נעה סביב 800 – 1200 ש”ח לחודש.

עכשיו אתם יותר מוכנים לצאת למסע החיפוש אחר מסגרת לקטנטנים שלכם.
אנחנו מזמינים אתכם לחפש גני ילדים (פרטיים, משפחתונים, פעוטונים, עירייה ומעונות יום) באזור מגוריכם בעזרת אתר בדרך לגן.
אינדקס גני הילדים החדשני, המעודכן והמקיף המציג חוות דעת ותוצאות סקר שמולאו על ידי הורים שילדיהם היו בגן.

בהצלחה !