מהי חשיבותו של המשחק בגיל הרך, וכיצד הורים יכולים לעודד משחק והתפתחותו

מעבר לכך שמשחקם של הילדים מהווה תכופות עבורכם ההורים זמן פנאי לעצמכם או לחילופין, הצגה מצחיקה לצפות בה, עבור הילדים מדובר באלמנט התפתחותי חשוב מאין כמוהו. ולמרות שמדובר בתהליך טבעי, לכם ההורים תפקיד חשוב כמעודדי משחק והתפתחותו. תוהים כיצד למלא את התפקיד הזה? קבלו 4 טיפים ישימים.  

אז מהו משחק בעצם?

מדובר בתופעה אוניברסלית שמתקיימת על פני כל התרבויות והתקופות ומהווה צורך אנושי טבעי.

משחק מוגדר כפעילות רצונית, אקטיבית, ספונטנית ומהנה, כאשר תכופות אין לה מטרה מוגדרת מראש והחוקים בה עשויים להיות מנותקים מהמציאות או שונים ממנה.

למה משחק בגיל הרך הוא כל כך חשוב להתפתחותו של ילדכם?

חשיבותו הרבה טמונה בכך שעבור הילדים זהו הכלי העיקרי והפלטפורמה המרכזית לפיתוח כישורי הסתגלות ולמידה ולעידוד ההתפתחות המוטורית, קוגניטיבית, הרגשית והחברתית.

למשחק בגיל הרך תפקידים רבים, כאשר החשובים שבהם הם היותו אמצעי להיכרות עצמית ולהיכרות עם הסביבה, כלי עיקרי להתמודדות עם קונפליקטים ומרחב לגיטימי לפורקן תכנים ולביטוי פנטזיות. בנוסף, עבור הילד המשחק הינו כנראה האמצעי הטוב ביותר להשגת שליטה על המציאות ולהתמודדות עם חרדה. כך למשל, ילד שנאלץ ללכת לרופא וחווה חוויות בלתי נעימות יוכל לשחזר את ההתרחשות במשחקו, כאשר כעת הוא זה שקובע ושולט על הנעשה. בדומה, נפוץ ורווח למדי שילדים ממקמים עצמם במשחק בעמדות הדומיננטיות (גננת, הורה) שכן כך, בשונה מהמציאות, מזדמן להם להיות האחראים הבלעדיים על הסיטואציה.

לכל גיל מאפייני משחק משלו וההתנסות בכל השלבים הינה חיונית להתפתחותו של ילדכם

כמו בכל תחום התפתחותי, גם בתחום המשחק ישנו רצף כרונולוגי, רב שלבי והדרגתי אשר מצופה שיתרחש באופן טבעי בהתפתחות תקינה.

גילאי 0-2, משחק סנסומוטורי – פונקציונלי :

מדובר למעשה בתרגול  פעילות מוטורית לשם מילוי פונקציה מסוימת. כבר בחודשים הראשונים לחייו, התינוק משחק עם איברי גופו, עם איבריהם של הוריו ובהמשך גם עם חפצים פשוטים. כך, כאשר הוא שוכב באוניברסיטה ומניע את רגליו שוב ושוב על מנת לפגוע בבובה התלויה – זהו בהחלט משחק! התרגול המוטורי הזה מאפשר שכלול של מיומנויות  כמו גם חקירה חושית, פיזית ואף פיזיקלית של העולם- התינוק נוגע, חש ומתנסה וע”י כך לומד על טקסטורות, עוצמות, משקלים, טמפרטורות וכו’… בשלב זה התינוק מסתפק בהנאה שבמשחק.

גילאי 2-3, משחק קונסטרוקטיבי:

מדובר במשחקי בנייה למיניהם, כאשר כאן מתווספת להנאה גם ציפייה ושאיפה לתוצר הסופי. יכולת משחקית זו מתחילה עוד לפני גיל שנתיים, כאשר התינוק מתחיל להניח קוביות זו על זו והיא משתכללת ומתבססת עם הזמן, תוך שהיא נשענת יותר ויותר על יכולות קוגניטיביות כמו תכנון, ריכוז, מיקוד ויצירתיות. כאן מופיעה לראשונה גם היכולת לדמיין, כך שאותו תינוק שתחילה הניח קוביות אחת על השנייה, כעת מסוגל לומר שהוא בונה מגדל. כמו כן, עצם קיומו של תוצר סופי נכסף מוסיף נדבך רגשי משמעותי לחוויה של הילד, שבבסיסו גיבוש דימוי עצמי ותחושת מסוגלות. התוצר הסופי ואיכותו מהווה עבור הילד מעין פידבק ישיר וברור ליכולותיו. בהתאם, בשלב זה הילד גם מתחיל להתמודד עם תסכולים ואכזבות כאשר אינו מצליח להגיע לתוצר הסופי המדובר.

גילאי 2.5-6, משחק סימבולי-דרמטי :

בשלב זה לילד כבר ישנה יכולת הסמלה שמאפשרת לו לשחק משחקי “כאילו” דמיוניים שמתרחקים מהמציאות. ניצני המשחק הזה ניכרים כבר לפני גיל שנתיים אך המשחק נעשה איכותי יותר במהלך השנה השנייה לחיים. תחילה הילד יעמיד פנים ששותה מכוס ריקה, בהמשך ידמיין שסרגל זה מטוס ולאחר מכן יעשה הצגות סוציו-דרמטיות (משחקי תפקידים) וישלב בהן אחרים. למשחק הסוציו-דרמטי חשיבות רבה ואף קריטית שכן הוא מהווה בעצם את שדה הניסיון החברתי המשמעותי ביותר, דרכו הילד ילמד על אינטראקציה, נורמות, כישורים חברתיים ופרספקטיבות שונות.

גילאי 5 ומעלה – משחקי חוקים:

משחקים המאפיינים את הגיל הבוגר יותר, שנמצא בקצה העליון של הגיל הרך ומעליו. מדובר במשחקי חברה שונים (הן תנועתיים והן שולחניים) אשר להם חוקים ברורים, מטרה ידועה מראש, אלמנט ניכר של תחרות והעדר הפעלת דמיון.

4 טיפים ישימים לעידוד המשחק בגיל הרך

נאמר כאן כבר כי מדובר בהתפתחות טבעית אשר מתרחשת מאליה ואולם, לכם ההורים תפקיד חשוב גם במישור הזה כמעודדי משחק והתפתחותו. תוהים כיצד למלא את התפקיד הזה? קבלו 4 טיפים ישימים –

• תתבוננו ! מדי פעם פשוט תעצרו ותתצפתו על המשחק של ילדכם. במה הוא נוטה לשחק? מה מעסיק אותו במשחק? אילו תכנים הוא מעלה? עד כמה משחקו דמיוני? מעבר לכך שמדובר בתצפית מרתקת, כל אלו עשויים לתת לכם צוהר לעולמו הפנימי של ילדכם וליכולות הרב תחומיות שלו.
• תצטרפו ! פנו זמן למשחק משותף עם ילדכם. תשתחררו, תשתטו, תצחקו, תעשו כאילו ותיהנו. אין חוויה חיובית מזו עבור הילד ועבור הקשר שלכם איתו ומעבר לכך, יש לכם את האפשרות להוות דוגמה, לעודד, לחזק ולתת רעיונות חדשים במהלך המשחק המשותף. אין זמן? גם זה פתיר. הפכו את הסיטואציות היומיומיות למשחקיות- סירת פיראטים במקלחת, סעודת חיות בארוחת הערב והשכבת בובות כטקס שינה.
• אל תיבהלו מתכנים שהילד מעלה במשחקו, הן ברמה הרגשית (כעס, תוקפנות, הרס) והן ברמה החינוכית (נורמות, מותר-אסור). תזכרו שבמשחק כמו באומנות, לפחות ברמה הרעיונית- אין דבר כזה שאין דבר כזה והכל אפשרי. תרשו לעצמכם להצטרף אל התכנים האלה, “לשחק” אותם ואולי בכך אף לסייע לילד לפתור את הקונפליקטים סביבם. חשוב לציין שאם המשחק עצמו נעשה תוקפני מבחינה התנהגותית, מסוכן או בלתי נעים לאחר, זה בהחלט הזמן לחזור למציאות, לשקף ולהציב גבול.
• ומה בנוגע לממשק בינכם לבין הגן בהקשר זה? הן כאשר אתם בוחרים גן חדש והן כאשר ילדכם כבר נמצא בגן מסוים, תבדקו את פינות המשחקים בגן- את המגוון, את הנגישות אליהן, את נראותן ואת התאמתן לגילאי הילדים. זה חשוב! כמו כן, מעת לעת תתעניינו אצל הגננת בנוגע למשחקו של ילדכם בשעות בגן. הגננת בהחלט אמורה לשים לב ולדעת מה הן ההעדפות המשחקיות של כל אחד מהילדים וכיצד כל אחד מהם מתנהל בתוך משחק. בסופו של דבר, ילדינו מבלים את מרבית זמנם במסגרות החינוכיות ובנוסף לאינפורמציה שוטפת על התנהגותם, תזונתם ושינתם, גם משחקם מהווה אינפורמציה חיונית שכדאי ומומלץ שנהיה חשופים אליה כהורים.

שנת לימודים מוצלחת , נעימה ומשחקית שתהיה 🙂

ליאורה מילין,

ליאורה היא פסיכולוגית שיקומית לילדים. עובדת במכון להתפתחות הילד בתל השומר ובגן תקשורת מטעם אלו״ט. מטפלת בילדים עם צרכים מיוחדים והוריהם.
liorabras@gmail.com