ללמד את ילדינו להרגיע את עצמם (טיפ קצר)

ברמת השיח- דברו איתם על מה נעים להם ומה לא, דברו איתם על עוצמות (קול, מגע), תדגימו את העוצמות הללו ותשקפו את התחושות שלהם כתוצאה מכך.

ברמת הפרקטיקה- תציגו בפניהם אופציות שונות להירגעות ותתרגלו איתם ,תחילה בזמני רגיעה וויסות ובהמשך גם בזמנים סוערים.

אפשר ומומלץ להשתמש בעזרים מוחשיים ( “קופסת הירגעות”, “מד עצבים”, פרצופי רגשות מתחלפים וכו’….) וכדאי גם לשתף אותם במה מרגיע ועוזר לכם ברגעים כאלה.

עבור ילדים נבונים ותחרותיים ניתן להשתמש בהמשגה של תחרות בין הילד לבין העצבים/הכעס ( ” אתה יכול לנצח את הכעס הזה! אל תתן לו להשתלט עליך, אתה יותר חזק”).

זכרו שפעולות לויסות ולהרגעה הן לא בהכרח איטיות וחלשות. ישנם ילדים (וגם אנשים בוגרים…) שנרגעים טוב יותר דווקא בפעילות מעוררת (ריצה, קפיצה על טרמפולינה, עיסוי חזק). אחד האתגרים הוא למצוא מה הפעילות המווסתת עבור הילד הספציפי שלנו.

ובהמשך לאותו עניין- זה אמנם לקח הרבה זמן ודרש תיווך שלכם אבל הילד הצליח להירגע? תנסו לא לשמור לו טינה תחזקו אותו ! תשקפו במילים את המצב שלו כעת ואת ההצלחה בכך. תשתפו שאתם יודעים שזה לא היה פשוט עבורו ותדגישו כמה נעים לו ולכם כשהוא רגוע ומווסת.