ל”ג בעומר אלטרנטיבי: אפשר לחגוג גם בלי מדורה

מדורות ל”ג בעומר הן אולי כיף לילדים, אבל מטרד לא קטן להורים, וגם מפגע סביבתי ובריאותי. אז איך אפשר בכל זאת לספק לילדים חווית ל”ג בעומר שהם לא ישכחו, מינוס האש וריחות העשן? רעיונות לל”ג בעומר אלטרנטיבי ולא פחות מוצלח.

ל”ג בעומר אוטוטו כאן, עם כל המרשמלו ותפוחי האדמה הצלויים שהילדים כל כך אוהבים, אבל גם העשן, הריח שנדבק לבגדים, וחוסר השקט להורים. מהרגע שהילדים נולדים בערך אנחנו מסבירים להם כמה אש זה דבר מסוכן, ואז מגיע היום הזה בשנה (יום? החג הזה מתפרס על שלושה ימים במקרה הטוב), וטורף, או שורף, את כל הקלפים. בתקופת הקורונה בוטלו המדורות בגלל החשש מהנגיף, ולא מעט הורים נשמו לרווחה, לפחות בהיבט הזה. אבל גם בלי מגפה עולמית לא חסרות סיבות לוותר על מנהג הדלקת המדורות, ולא רק בגלל העניין הבטיחותי. עודף המדורות מזהם את האוויר, פוגע באיכות הסביבה, ועלול לעורר התקפי אסתמה ובעיות נשימה, בעיקר אצל ילדים. אז איך אפשר לחגוג את החג בלי עשן בלי אש? הנה כמה רעיונות:

סיור עששיות

סיורי עששיות הפכו זה מכבר לאלטרנטיבה נעימה ואקולוגית למדורת ל”ג בעומר, ותמיד תוכלו להצטרף לסיור קיים, דוגמת סיורי העששיות שמפעילות רוב הרשויות העירוניות בחג (חפשו באתר העירייה הרלוונטית).
אופציה נוספת ומעניינת היא בשיטת עשו זאת בעצמכם: קבעו מפגש של ילדי הגן או הכיתה באחת הגינות הקרובות או בפארק הסמוך, פרסו מחצלת, והכינו עם הילדים את העששיות. תזדקקו לצנצנות (צנצנת ריקה של נס קפה או ריבה לגמרי תעשה את העבודה), דבק פלסטי (ומכחול/מקל למריחת הדבק), ניירות קרפ צבעוניים, מדבקות ושאר אביזרי קישוט, נרות אירוח, חוט ברזל להוספת ידית לעששית, וקאטר כדי לחתוך את החוט. אופציה: חרוזים צבעוניים לקישוט הידית.

איך מכינים? מורחים את הדבק מסביב לצנצנת, ומדביקים את חתיכות נייר הקרפ הצבעוניות כך שיכסו את כל שטח הצנצנת מבחוץ. אפשר להוסיף מדבקות או כל אביזר קישוט אחר שרוצים. כעת ממתינים לייבוש. כדי להוסיף ידית, חותכים את חוט הברזל באורך שיקיף את הצנצנת פעמיים לפחות, ומלפפים אותו מתחת לחלק הבולט בפתח הצנצנת מבחוץ. מהדקים ויוצרים קשר בצד אחד. כעת הילדים יכולים להשחיל חרוזים לאורך החוט, ובסיום – קישרו את החוט גם בצד השני (שימו לב לכופף קצוות חדים). לסיום הכניסו נר דולק לתוך הצנצנת (זה קצת מאתגר, כדאי להכניס קודם את הנר ורק אז להדליק, בעזרת נר ארוך).

עכשיו אפשר לצאת לסיור עששיות ברחבי הגינה או הפארק, כמובן בליווי ההורים. כדאי להתחיל את הסיור כשקצת מחשיך, ההתלהבות של הילדים מהאור המרצד בצבעים מבעד לניירות הקרפ מובטחת.

פיקניק חברתי. בונוס: פיתה על סאג’

בינינו, מה כל הכיף בל”ג בעומר? המפגש החברתי, ובשביל זה לא חייבים מדורה לשבת סביבה. אפשר פשוט להרים פיקניק עם חברים, כמובן רצוי כאלה שיש להם ילדים בגילים של הילדים שלכם, ולדמות את אווירת החג עם תפוחי אדמה בתנור וקלחי תירס צלויים שהכינותם מראש, מרשמלו ושאר נשנושים. אם בכל זאת אתם נמצאים באזור שבו מותר להבעיר אש ויש לכם אפשרות כזו, התארגנו על סאג’ והכינו לילדים פיתות. לצורך זה תזדקקו לשולחן או למשטח אחר שעליו יהיה נוח להכין את הפיתות, בצק בכמות מספקת שתכינו מראש, מערוכים, וממרחים שכיף למרוח (לאבנה עם שמן זית וזעתר הולך מצוין על פיתות כאלה גם אצל ילדים, אבל אפשר גם חומוס, שוקולד, סילאן, וכל ממרח אחר שאתם והילדים אוהבים).

חלקו את הבצק לכדורים קטנים ותנו לילדים לרדד אותם עם מערוך לכדי פיתה, הם ייהנו מזה כל כך (מומלץ להביא קצת קמח כדי לקמח את השולחן שעליו עובדים).

חץ וקשת

עם כל הדיבורים סביב המדורה כמעט שכחנו את אחד ממנהגי החג הידועים של ל”ג בעומר: חץ וקשת. ארגנו מפגש של ילדים והורים בחורשה קרובה (לרוב הגינות הציבוריות יש גם חורשת קטנה), והכריזו על פעילות של הכנת חץ וקשת וקליעה למטרה. את הקשת תוכלו לבנות עם הילדים מענף מעוקל שעליו תקשרו חתיכת חבל, והחץ יוכל להיות ענף אחר. אם אתם יודעים שיש באזור שולחן פיקניק – הרווחתם, אם לא, תאלצו להביא איתכם שולחן מתקפל, ועליו להניח את ה”מטרה”: בקבוקי מים קטנים ריקים שתסדרו בשורה/ פחיות שימורים ריקות/ כוסות חד פעמיות או כל מטרה אחרת שעולה בדעתכם. בקשו מהילדים לעמוד בשורה (במרווחים זה מזה למען הבטיחות), ותנו להם לקלוע למטרה.

משחקים ברוח החג

לל”ג בעומר יש סמלים שונים שהם הרבה מעבר למדורה. תוכלו לקבוע מפגש חברתי בחוץ, ולהפעיל את הילדים בתחנות משחק ברוח סמלי החג. הנה כמה דוגמאות:

– תפוח אדמה לוהט: מציידים את אחד הילדים בתפוח אדמה עטוף בנייר כסף (הוא ממש לא חייב להיות מבושל, אגב, הוא משמש רק למטרת המשחק), ואומרים שהוא “תפוח אדמה לוהט”, זאת אומרת שאסור להחזיק אותו יותר מכמה שניות, חייבים להעביר אותו הלאה. אותו ילד צריך מהר למסור את תפוח האדמה לילד או לילדה שלידו, וכך הלאה, וכמובן אסור להפיל אותו לרצפה – מי שמפיל נפסל מהמשחק, האחרון שנשאר איתו ביד הוא המנצח.

– מרוץ שליחים תפוח אדמה: מחלקים את הילדים לשתי קבוצות שוות במספרן, שעומדות בטור אחת לצד השנייה. מסמנים קו שאליו הם אמורים להגיע במרוץ, כשכל ילד מכל קבוצה צריך לרוץ עד לקו עם תפוח אדמה ביד, לחזור איתו ולהעביר את תפוח האדמה לילד או הילדה הבאים בתור אחריו, וכך הלאה. הקבוצה הראשונה שעושה את זה הכי מהר, היא המנצחת.

– משחק תקשורת: על פרוץ מרד בר כוכבא בישרו בהעברת מסרים, וגם המדורות עצמן שימשו בעבר להעברת מסרים שונים. הסבירו זאת לילדים ושחקו במשחקי העברת מסרים, למשל: טלפון שבור, המשחק המוכר שבו הילדים יושבים במעגל, הילד הראשון חושב על מילה או משפט, לוחש אותו באוזן לילד או לילדה שלצידו וכך הלאה, עד לילד האחרון שאומר בקול את מה שהוא שמע – שלרוב יהיה די רחוק מכוונת המשורר הראשון, ויגרום לילדים לפרוץ בצחוק.