אין יותר מפחיד מלהתעורר באמצע הלילה מצרחות אימים של הילד – האנדרלין מציף אותנו בשנייה, אנחנו מזנקים מהמיטה ורצים למיטה של הילד ומגלים שהוא לא נמצא בסכנה, אך בהחלט נראה שהוא במצוקה גדולה. הוא יכול לצרוח, לבכות, למלמל דברים לא ברורים ובמקרים חמורים יותר, אפילו יפקח עיניים ויצא מהמיטה, אך שום דבר שנעשה או נגיד לא ירגיע אותו.
למה? כי הוא בעצם עדיין ישן.
התופעה המאוד מלחיצה ולא נעימה הזו, נקראת “ביעותי לילה” או “ביעותי שינה” (שכן עשויה לקרות גם במהלך היום). ביעותי לילה מתרחשים בזמן שהילד נמצא בשינה עמוקה (ולרוב במחצית הראשונה של הלילה), לכן הוא לא מודע לביעות ולא ייפגע ממנו וגם לא יזכור אותו בבוקר. ביעותי לילה היא הפרעת שינה שכיחה בקרב ילדים ופעוטות (בעיקר בגילאים 3-5) ולרוב תחלוף מעצמה ללא התייחסות מיוחדת. עם זאת, אם ילדכם סובל מביעותים ממושכים ובתדירות גבוהה ואתם חוששים לביטחונו, חשוב לפנות לאיש מקצוע שיבחן את המקרה באופן פרטני.
איך נבדיל בין סיוטים לביעותי לילה?
- סיוטים מתרחשים כאשר הילד נמצא בשינה פחות עמוקה (שנת ה-REM)
- לרוב הם יגרמו לילד להתעורר בבהלה
- יתכן והילד יזכור את הסיוט בבוקר.
אז מה עושים כשהילד חווה ביעותים ואיך זה קשור לחופש הגדול הנמצא בפתחנו?
הוכח כי אחד הגורמים המגבירים את התופעה, הם רמת חרדה / עוררות גבוהה לאורך היום ולפני השינה. לכן, בדומה להתמודדות עם כל קשיי השינה למיניהם, גם בחופש, חשוב להקפיד על הדברים הבאים:
- סדר יום יחסית קבוע – חשוב על מנת להקנות לילד תחושת רוגע וביטחון ומאפשר להורה לוודא שהילד מקבל מענה לכל צרכיו הפיזיים והרגשיים.
מכיוון שהחופש מאלץ אותנו לצאת מהשגרה הנוחה והמוכרת, חשוב להחליט על מספר עוגנים במהלך היום אותם ניתן לשמר ובשאר הזמן להכניס פעילויות מגוונות. לדוגמה: ניתן להחליט שמידי יום מתחילים טקס שינה בשעה 19:00 ולהתאים את זמני הפעילויות לעוגן זה. את הטקס אפשר לקיים אצל סבא וסבתא או אפילו במלון, ועדיין נשתדל מידי ערב, להתחיל את ארוחת הערב בסביבות אותה השעה, להמשיך למקלחת, סיפור ולישון.
כך, לא משנה מה קרה באותו יום ואיפה ביליתם, הילד תמיד יידע שברגע שאוכלים ארוחת ערב, זה אומר שהיום כמעט הסתיים ומתחילים להתארגן לשינה.
- מומלץ לפחות שעה לפני השינה להרגיע את הפעילות בבית, לכבות מסכים ותאורה מיותרת ולקיים טקס שינה עם מינימום גירויים.
בעיקר בחופש, המביא עימו ימים עמוסי פעילויות ביניהם: ים, בריכה ומפגשים חברתיים בבית, בפארקים ואצל חברים. חשוב להקפיד לאזן את אותן פעילויות, בזמן איכות נעים ושקט בבית ועם טקס שינה מרגיע ככול האפשר. אז אם קבעתם ללכת לבריכה אצל חברים, תשתדלו להמשיך משם הביתה לזמן משפחתי ולא לארוחת ערב במסעדה הומה אדם, אורות ורעשים.
- להימנע ממצב של עייפות יתר
אחת מהטעויות הנפוצות של הורים, היא הסברה שככול שהילד ילך לישון עייף יותר, כך הוא יישן טוב יותר.
חשוב לדעת שדווקא ההפך הוא הנכון. ברגע שהילד מגיע למצב של עייפות קיצונית, הגוף יותר דרוך והוא מתקשה לשקוע בשינה עמוקה ואיכותית. לכן, עייפות יתר לרוב תוביל להשכבות ממושכות ומורכבות יותר, התעוררויות במהלך הלילה ויקיצה מוקדמת יותר בבוקר. מאותה סיבה- גם הסיכוי לביעותי לילה יעלה.
אז גם בחופש, תנסו לתכנן מראש את התנומות של הילד לאורך היום בהתאם לגילו ולצורך שלו, ותהיו עירניים לסימני עייפות. אם אתם רואים שלרוב אתם מגיעים לשעת השינה כשהילד כבר אדיש וישנוני או לחילופין מאוד נמרץ וחסר מנוחה (משתולל, מתבכיין, דורש המון תשומת לב…) כנראה שהוא כבר היה צריך לישון ומחר כדאי להתחיל את ההשכבה מוקדם יותר.
ואם בכל זאת הילד חווה ביעות שינה, מה עושים?
- מכיוון שהילד נמצא בשינה עמוקה, לא מודע לסביבה ולא יזכור את כל זה בבוקר, אל תנסו להעיר אותו- זה רק יבהיל אותו יותר ועשוי להאריך את האירוע.
- וודאו כי הילד מוגן ולא מהווה לעצמו סכנה במהלך האפיזודה.
- נסו להרגיע באמצעות ליטוף או חיבוק. עם זאת, אציין כי ישנם ילדים שהמגע יפחיד אותם עוד יותר במקום להרגיע, לכן, במקרים כאלה, עדיף פשוט להיות נוכחים, לנשום עמוק ולתת לביעות לחלוף מעצמו.
Comments are closed.