הבלגן חוגג? כך תגרמו לילדים לסדר את החדר

הילדים אוהבים לשחק אבל פחות לסדר אחריהם? החדר שלהם נראה כמו אחרי הפצצה? אל תגררו למאבקי כוח, יש דרכים נעימות בהרבה לגרום להם לסדר אחריהם.

אין כנראה בית בישראל שלא נשמעת בו הבקשה לסדר את החדר או לאסוף את הצעצועים. רוב הילדים מאוד אוהבים לשחק, אבל כשזה מגיע לסידור הדברים במקום בתום המשחק, הרבה פעמים הם ינסו להתחמק מכך – ומכאן הדרך למאבקי כוח ולתסכול הדדי קצרה. בתקופת הקורונה, כשאנחנו נכנסים לסגרים כל שני וחמישי, השהות בבית גדלה ואיתה גם הבלגן בבית. אז מה עושים? איך גורמים לילדים להתחיל לסדר אחריהם? הנה כמה עצות מועילות:

1. הפכו את החדר לכזה שקל לסדר. האם הילד שלכם יודע באיזו חלוקה נמצאים הצעצועים שלו? צרו חלוקה הגיונית באמצעות מקומות אחסון כמו כוורות, ארונות, שידת מגירות וסלסלות, הראו לילד היכן כל דבר נמצא (למשל: בובות בתוך הסלסלות, משחקי קופסא במגירות וכיו”ב), ולפני שהוא ניגש לשחק, הסבירו לו שלאחר שיסיים עליו להחזיר את המשחק למקום שממנו לקח. תוכלו לעשות את זה בדרך משחקית, ולאחר שהילד מסיים לשחק, לשאול אותו משהו בסגנון: “אתה זוכר לאן צריך להחזיר את המשחק? בוא נלך לחדר ותראה לי כי אני שכחתי”. זה המקום לציין שאנשי מקצוע ממליצים להתחיל ללמד ילדים לסדר אחריהם כבר מגיל 3.

2. השקיעו יחד בחלוקת האחסון. הבלגן חוגג? הצטיידו במספר קופסאות, ארגזי אחסון וסלסלות, קבעו עם הילדים זמן איכות, והשקיעו יחד בהפיכתם למזמינים וכיפיים: תוכלו לקשט אותם יחד עם הילדים (למשל: להדביק מדבקות על הקופסאות או לצבוע את הסלסלות), וגם ליצור חלוקה על ידי הכנת שילוט מתאים למדפים, מגרות או סלסלות, עם כרטיסיות וטושים צבעוניים. למשל: כרטיסיות עם הכיתוב: פאזלים, מכוניות צעצוע, בובות, קוביות וכן הלאה. הפכו את הפעילות לכיפית ומהנה, שתפו את הילדים ותנו להם לקשט את הכרטיסיות, קבעו יחד היכן תאוחסן כל קטגוריה והסבירו להם תוך כדי את החשיבות שבדבר למען שמירה על חדר מסודר ונעים, כזה שהם יוכלו למצוא בו את המשחקים שלהם ביתר קלות. בצורה כזו הילדים ירגישו שותפים לעשייה, והסיכוי שירצו לשמור על מה שיצרתם יחד יהיה גדול יותר.

3. נסו להפוך את סידור החדר ממטלה לפעילות מהנה. נכון, ילד שלא אוהב לסדר אחריו יתקשה ליהנות מכך אם נבקש ממנו בטון תקיף לסדר. לעומת זאת, אם נשמיע מוזיקת רקע כיפית ומקפיצה שהילד אוהב, ונסביר לו כמה כיף יהיה שהחדר יהיה מסודר אחרי שיאסוף אחריו ואיזו פעילות נוכל לבצע בחדר אחרי זה, סביר שהוא ישמח יותר לשתף פעולה. 

4. קבעו חוק: לא עוברים למשחק הבא לפני שמסיימים לאסוף את הקודם. ילדים (וגם מבוגרים) צריכים גבולות ברורים. אם נסמוך על זה שאם יעשו כל מה שנבקש מהם, סתם כך כי ביקשנו, זה כנראה לא יוכיח את עצמו. אבל אם נקבע גבולות ברורים כבר מההתחלה שישמשו כחוקים בבית ולא נוותר עליהם, זה יעבוד הרבה יותר. למשל: לא מתחילים לשחק במשחק כלשהו לפני שאוספים את המשחק הקודם. אפשר להחליט שזה תקף אחרי שני משחקים ולא משחק אחד, כלומר שאחרי שהילד שיחק בשני משחקים, הוא לא יכול לעבור משחק הבא בלי שאסף את מה שסיים לשחק בו. לא משנה איזה חוק תקבעו, עליכם לדאוג להסביר אותו לילדים עוד לפני תחילת המשחק. למשל: “אצלנו בבית יש חוק, שלא מתחילים לשחק לפני שאספנו אחרינו את המשחק הקודם”. אם לא תתפשרו בעניין, הילדים יפנימו את החוק החדש ויפעלו בהתאם.

5. הילד בלגניסט מושבע? התחילו בקטן. אל תצפו מילד שרגיל לא לאסוף ולסדר אחריו מאי אלו סיבות, להפוך ביום אחד לילד הכי מסודר בבית. התחילו בקטן: בקשו ממנו לאסוף משהו אחד קל ופשוט (מה כן למשל? כמה בובות שזרוקות על הרצפה. מה לא? פאזל של 50 חלקים). תוכלו גם להציע לו עזרה, שירגיש שאתם שם, תומכים בו, ואל תשכחו לעודד אותו עם מילים שיבהירו לו שאתם שמחים מהפעולה הספציפית. למשל: “אני מאוד גאה בך שאתה אוסף עכשיו את המכוניות ששיחקת בהן ומחזיר למקום, כל הכבוד”. 

6. שמשו דוגמה אישית. זה נשמע מובן מאליו, אבל הרבה פעמים אנחנו מבקשים ומצפים מהילדים להתנהגות מסוימת, שעה שאנחנו רחוקים ממנה שנות אור. אם אתם רגילים להיכנס הביתה אחרי יום עבודה, להשליך את הנעליים ואת התיק לכל עבר, לשתות כוס קפה ולהשאיר אותה על השולחן בסלון וכיו”ב, אל תצפו שהילדים שלכם יתנהגו אחרת. עשו בדק בית והתחילו בעצמכם – שימו לב להתנהלות שלכם בבית, ברכב או בכל מקום שהילדים חשופים אליו, שמרו על הסדר ושמשו עבורם דוגמה חיה. תוכלו גם להסביר להם שאתם אוהבים לסדר אחריכם כי סדר בבית משרה תחושה נעימה, מעניק יותר מקום בחדר וכיו”ב.

7. מרגישים שכלום לא עוזר? אל תתייאשו. לפעמים הילד לא ישתף פעולה וזה גם בסדר. במקרה כזה תוכלו להתחיל לאסוף בעצמכם את הצעצועים, ולהגיד לו משפט כמו: “לא נעים לי לאסוף לבד, אני אשמח שתבוא לעזור לי, אני אוספת כדי שתוכל לשחק במשחק הזה גם ביום אחר, כדי שלא ילך לאיבוד”. הקנו לילדים תחושה של שותפות – זה לא אתם שמבקשים מהם לסדר, זה אתם שמבקשים מהם לקחת חלק בפעולה יחד אתכם. משפט כזה יכול לעורר בילד תחושת אחריות ובגרות, ולגרום לו להצטרף לפעולה מתוך רצון ולא מתוך הכרח.

8. מה שלא יהיה, קבלו את הילד כמו שהוא. נורא קל להתעצבן על ילד שמשאיר אחריו בלגן באופן קבוע, למרות בקשות חוזרות ונשנות מצדנו. חשוב שגם ברגעים כאלה לא תפלו לאמירות כמו “נמאס לי שאתה כזה בלגניסט”, “אתה חייב להיות יותר מסודר” או “יהיה לך מאוד קשה להסתדר ככה בחיים”. כל אלה הן אמירות מגבילות, שעלולות לגרום לילדים לחוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך, וזה בטוח לא מה שאתם רוצים.