האם הילד שלנו מסוגל?

אני שומעת אתכם מתלוננים על המטלות שהגננת או המורה נותנות, מדי פעם, לילדים לעשות בבית. תתעוררו- המטלה היא לא לכם אלא לילדים שלכם. זאת הזדמנות מעולה ללמידה וזמן איכות משותף.
שירי סמסון, מחנכת מזה 17 שנה, כותבת לכם ההורים מנקודת המבט שלה. 

יש כמה זמנים כאלו בשנה – הכנה של תיבת נח, פלקט של כוכב השבוע או פעילות לילדי הגן. 
ואז מגיע היום בו הילד מגיע לגן או לכיתה עם מייצג עצום בגודלו עשוי מדויק עד לחתיכות הכי קטנות ומעורר התפעלות מצד כל הנוכחים בחדר.
לעומתו, מגיע ילד אחר עם פלסטלינה מעוצבת בצורות שלא תמיד דומות למה שהתכוון מודבקת על חצי בריסטול עם קצת נצנצים מסביב.

אני כמובן מקצינה בכוונה.

הילד עם המייצג המפואר זוכה לקריאות התפעלות ודברי שבח והילד השני זוכה ל….שום ועוד קצת כלום, הוא לא ממש מקבל התייחסות.

המסקנה של שניהם תהיה אותו הדבר: הם לא שווים כלום.

האחד לא שווה כלום כי לא הוא עשה את העבודה אלא אמא/ אבא והשני לא שווה כלום כי עשה לבד ולכן, זה לעולם לא יהיה יפה כמו המייצג של הילד הראשון, ולעולם לא יקבל את אותן התגובות

למה חשוב שניתן לילדים שלנו לעשות את המטלות הללו לבד?

1. הזדמנות לפתח את היצירתיות- החשיבה על רעיון דורשת מהילד להפעיל את הדמיון שלו, מאפשרת לו לחשוב על מגוון צבעים וחומרים שונים, מאפשרת שילובים שאולי לא התנסה בהם עדיין.
2. שיפור כישורים מוטרים– גזירה, הדבקה, שימוש באחיזת פינצטה כדי להרים חלקים קטנים, לישה של בצק או פלסטלינה, השחלה של חרוזים.
3. ראייה מרחבית
4. זמן איכות עם ההורה או האחים כפרויקט משפחתי– במעט הזמן שאנחנו מבלים עם הילדים חשוב לתת מקום לשיתוף פעולה ופשוט לבלות זמן ביחד בעשייה שהיא כיף לכולם.

ויש משהו אחד הכי חשוב שהוא גם המהות של המאמר הזה- הילד בונה לעצמו תחושת מסוגלות.

אותו ילד שעשה לבד או הוביל את העשייה בעצמו. הוא חשב, דמיין, תכנן, אסף חומרים, מיין, טרח, התאמץ, וביצע בכוחות עצמו. זה כבר לא משנה אם הדמויות מהפלסטלינה יצאו בדיוק דומות למקור או לא, זה משנה שהוא גייס בתוכו את הכוחות לעשות את הכי טוב שיכל., הילד הזה כבר הצליח!!

אם נרצה לבנות איתו עוד פעם נוכל ביחד להתבונן בעבודה שעשה ולחשוב מה אפשר לשפר עוד יותר לפעם הבאה וגם לתכנן את הדרך איך להשיג את המטרה. אך החשיבה, הרצון והתכנון מקומם להגיע מראשו ומחשבותיו של הילד ולא שלנו כהורים.

אז בפעם הבאה שאתם נאנחים בבאסה מהמטלה שהגננת נתנה, זכרו שעבודה של ילדים לא צריכה להיות מושלמת כדי להיות מוצלחת. היא כן צריכה להיות שלהם!