איך נעזור לילדינו בזמן אזעקות?
כיצד נוכל לעזור לילדים בזמן אזעקות?מה כדאי להגיד כשנשמעת אזעקה? איך אפשר להפוך את המרחב המוגן לנעים יותר? ולמה חשוב לעודד את הילדים לשתף בתחושות שלהם? 6 טיפים שיסייעו לכם להתמודד עם הילדים בזמן אזעקה
אנחנו חיים כבר שנה במציאות שבה הממ”ד הפך לחדר הכי חשוב בבית (אם התמזל מזלכם ויש לכם אחד, אחרת, ודאי כבר יצא לכם לפגוש את השכנים במקלט כשאתם עם פיג’מה ושיער סתור). איך שלא נהפוך את זה, אזעקה היא דבר מקפיץ (במיוחד למי שגר ליד הצופר המבשר עליה), ולאוזני הילדים היא עלולה להיות מלחיצה פי כמה. איך נוכל לעזור לילדינו בזמן אזעקה, ומה אפשר לעשות כדי להרגיע את מימד הפחד? הנה כמה עצות:
מה אומרים כשיש אזעקה? כשנשמעת אזעקה, הגוף יכול להתכווץ מפחד, הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים, ולרוב זה בגלל ההקשר שיש לנו על אזעקה: אזעקה פירושה שיורים עלינו טילים. אבל מה אם נשנה את ההקשר? הסיפור הוא אותו סיפור, אבל המסגרת שונה: במקום לספר לעצמנו ולילדים שהאזעקה משמעותה שזורקים עלינו טילים, אמרו להם (ולעצמכם): איזה יופי שיש אזעקה ששומרת עלינו, ומזכירה לנו להיכנס למרחב המוגן. כשהמחשבה היא כזו, של הכרת הטוב בעניין, התחושה בגוף תשתנה בהתאם, וגם הרגשות שיבואו בעקבותיה.
הפכו את המרחב המוגן למקום נעים. אם יש לכם ממ”ד בבית, ועוד לא עשיתם את זה, זה הזמן להפוך אותו לחדר שנעים לשהות בו – הכניסו אליו משחקים, ספרים וצעצועים שאהובים על הילדים, בובה מנחמת או דובי שכיף לחבק, קשטו בווילון ובשטיח נעימים שיוצרים תחושה ביתית חמימה, דאגו שיהיה בחדר שולחן יצירה עם כיסאות מותאמים לילדים, דפי צביעה, טושים, צבעים, מדבקות ושאר חומרי יצירה פשוטים שלא דורשים התעסקות גדולה מדי, אך יכולים להעסיק את הילדים במקרה של שהות מתמשכת בממ”ד. אם אין לכם ממ”ד, תוכלו להפוך את המקלט בבניין לנעים יותר – הורידו כיסאות שאינם בשימוש אם יש לכם כאלה, מחצלת לישיבה, ואפילו תמונות שתוכלו לקשט עמן את קירות המקלט.
קיימו שיחה פתוחה עם ילדיכם. מה שילדים לא יודעים, הם הרבה פעמים משלימים מהדמיון. והדמיון של ילדים עובד שעות נוספות, ועלול לצייר להם תמונה מפחידה מאוד. חשוב שתשבו עם הילדים, בזמן שנוח לכולכם, ותנו להם לבטא את עצמם. תוכלו לשאול אותם איך הם מרגישים, ואם יש משהו שהם רוצים לשאול אתכם. חבקו אותם ותגידו להם שאתם איתם. אם הם שואלים שאלות על המצב, ספרו להם במשפטים קצרים ובהתאם לגילם, אבל לא מומלץ לשקר. תוכלו לדמות את המצב הביטחוני לשני ילדים שרבים ביניהם בגן, ופעם אחת הם כועסים עלינו, ופעם אחת אנחנו, וכשהם כועסים אנחנו מקבלים אזעקה כדי לדעת שהם כועסים, וכדי שנוכל להיכנס למרחב המוגן, שם אנחנו ביחד, מוגנים ובטוחים. תנו להם לבטא את הרגשות שלהם והכילו אותם, באמפתיה וסבלנות. תוכלו להציע להם לצייר את הרגש שעולה – הרבה פעמים עצם הביטוי והיצירה, שנותנת מקום לרגש, מקלה על ההתמודדות איתו.
שמרו על שגרה עד כמה שניתן. המצב לא שגרתי, אין ספק, אבל חשוב שנשמור על שגרה עד כמה שניתן למען ילדינו. שגרה חשובה לילדים, היא תורמת לתחושת הביטחון והוודאות שלהם, שנחוצה כל כך בתקופה רוויה באי-ודאות.
הפגינו אהבה וחום, במגע ובמילים מעודדות. חיבוקים, ליטופים, ומילים מחזקות כמו “אני כאן איתך”, “אני תמיד אשמור עליך”, “אני אוהבת אותך”, “אנחנו נעבור את זה יחד”, יתרמו לתחושת הביטחון, השייכות והמוגנות של ילדיכם.
שבחו את הילדים על ההתמודדות שלהם. אם אתם רואים שילדיכם הצליחו להתגבר על הפחד, שבחו אותם על המסוגלות ועל הכוחות שלהם. אם הילד שיתף אתכם בתחושות שלו, הודו לו על כך ואמרו כמה חשוב לכם לשמוע אותו וכמה אתם שמחים שהוא מספר לכם. ככל שתעצימו את הילדים ותחגגו את ההישגים שלהם, גם אם הם לכאורה קטנים, כך תחזקו את הערך העצמי והביטחון שלהם.
אין ספק שהתקופה לא קלה. אבל העברת מסר לילדים שאנחנו כאן איתם, שהצבא שלנו חזק ושומר עלינו, יחד עם שמירה על שגרה עד כמה שמתאפשר ומתן ביטוי לרגשות שלהם, יהפכו את התקופה הזו לנסבלת יותר, ויתרמו להתמודדות שלכם ושל ילדיכם.
