אתם בהיריון? בשעה טובה! אבל אם מדובר בהיריון שני, מעבר לשמחה הטבעית מתגנב לו גם חשש קל, של איך לספר לילד הבכור על התינוק החדש שיצטרף למשפחה. מתי ואיך הכי נכון לספר לו, וכיצד מתמודדים עם תקופת ההסתגלות? לפניכם המדריך המלא, שלב אחר שלב.
תוספת של ילד חדש למשפחה היא תמיד מאורע משמח, אבל כשמדובר בילד שני, אנחנו לא מבשרים על ההיריון רק להורינו ולבני המשפחה הקרובים, אלא גם לילד/ה הבכור/ה שלנו. מי שמבחינתנו הוא עדיין התינוק הקטן שלנו עתיד להפוך לאח גדול, והשמחה רבה – אבל גם החששות. איך מודיעים לו שבקרוב יצטרף למשפחה תינוק קטן, מתי הזמן הכי טוב לספר לו, ואיך מתמודדים עם תקופת ההסתגלות המאתגרת בצורה מיטיבה? הנה כמה עצות:
1. מתי לספר? לילדים קטנים אין תחושת זמן, ותשעה חודשים הם פרק זמן מאוד ארוך עבורם להמתין. מומלץ לשתף את הילד/ה הבכור/ה כשההיריון כבר בולט לעין, אפילו בשליש האחרון שלו. ככל שהילד גדול ובוגר יותר, תוכלו לספר לו מוקדם יותר.
2. שלב ההכנה: כניסה של תינוק חדש למשפחה משנה את האיזון הקיים בה, והילד, שהיה רגיל להיות במרכז תשומת הלב של הוריו, יאלץ להתמודד עם מציאות שבה תשומת ליבם תתחלק בינו לבין התינוק הקטן, ולאו דווקא באופן שוויוני, לפחות בהתחלה. לכן חשוב מאוד להכין את הילד, ולא להסתפק בהודעה שבקרוב תינוק חדש יצטרף למשפחה. אפשר להיעזר בספרים בנושא, דוגמת “האח החדש של איתמר” של דויד גרוסמן, “אחות חדשה בבית” של תומס סונסון, או “המפלצת הקטנה” של שרה דייר. אפשר לקנות לו עגלת צעצוע ובובה, ולאפשר לו “להאכיל” אותה, להתאמן על “החלפת חיתול” וכיו”ב, וחשוב גם להפוך את העניין לכמה שיותר מוחשי עבורו, משום שלילדים קשה להתמודד עם דברים מופשטים. תוכלו להראות לילד חפצים שיהיו של התינוק הקטן (למשל בגדים קטנטנים שממתינים לו, עגלת תינוק, שידת החתלה וכיו”ב), או להראות לו תמונה מצילום האולטראסאונד ולהסביר לו שכך נראה התינוק בבטן של אמא. תוכלו גם לתת לו לדבר לבטן של אמא, ובשלב מאוחר יותר, כשהעובר יתחיל לבעוט, גם לתת לו להרגיש. גם אם הוא לא יבין הכל, השיתוף יגרום לו להרגיש שייכות וחלק מהמשפחה, וידביק אותו בהתלהבות שלכם.
3. לקראת הלידה: חשוב מאוד להכין את הילד במה שצפוי ביום הלידה עצמו – לקראת הלידה הסבירו לילדכם שאבא ואמא ייסעו לבית החולים כדי שיוציאו לאמא את התינוק מהבטן, וספרו להם מי יגיע לשמור עליהם. אם אתם מתכננים להיעזר בבני משפחה בתקופה שלאחר הלידה, והם צפויים להביא או להוציא את הילד מהמסגרת החינוכית, ספרו זאת לילד והכינו אותו. הקפידו על משפטים ברורים ופשוטים בהתאם לגילו של הילד, ואל תעמיסו עליו מידע לא רלוונטי. תוכלו גם לשתף את הילד בהכנות של החדר לתינוק, לבקש ממנו לצייר לו ציורים שאותם תניחו בחדר וכיו”ב.
4. לאחר הלידה: חשוב שהאימא תשמור על קשר עם הילד בזמן שהותה במחלקת יולדות או במלונית, אם היא מתכננת לשהות בכזו. גם אם הילד יגיע עם אביו לביקורים, זכרו שהוא רגיל למלוא תשומת הלב של אימו בבית. לכן חשוב שהאם תשלח סרטונים קצרים, תתקשר לדבר עם הילד כשמתאפשר ותתעניין גם בשגרת יומו. אם הילד מגיע לביקור של האם במחלקת היולדות או במלונית, חשוב לאפשר לו את החיבור הראשוני עם התינוק כבר שם.
5. החזרה הביתה: תנו לילד/ה זמן להתרגל ולהתחבר לתינוק/ת שזה עתה נכנס/ה לחייו. הוא ישמח להרגיש האח הבוגר ולקבל אחריות בהתאם לגילו, הדבר יתרום לתחושת השייכות שלו. תוכלו להיעזר בו שיביא את המוצץ או את המגבונים לתינוק למשל, או שיכסה אותו בשמיכה. תוכלו להציע לו לשיר לתינוק, או לצפות בזמן ההאכלה שלו. שתפו אותו במה שקורה לתינוק, למשל: הוא בוכה עכשיו, אתה חושב שהוא עייף? הילד ירגיש כך שדעתו חשובה. תנו לילד מקום לבטא את הרגשות שלו, וקחו בחשבון שלא תמיד הם יהיו נעימים. תנו מקום גם לרגשות של תסכול או כעס, אפשרו לו להביע את כל מה שהוא מרגיש ותנו לו תחושה שזה בסדר להרגיש ככה. הסבירו לו שעכשיו התינוק צריך טיפול צמוד כי הוא אינו יודע לעשות את הדברים בעצמו כמו אחיו הגדול, ושגם בו טיפלתם כך כשהיה תינוק, אבל שאתם עדיין נמצאים כאן בשבילו, מטפלים ודואגים גם לו.
6. אל תסרבו לעזרה. אם מציעים לכם עזרה, קחו אותה בשתי ידיים – לא רק כי ההורים צריכים מנוחה מהאינטנסיביות של תינוק חדש, אלא כי הילד הבכור זקוק לזמן איכות עם הוריו, אחד על אחד, במיוחד עכשיו.
בונוס: מה לא כדאי לעשות?
1. אל תהפכו את הילד הבכור לגדול של הבית. נכון, עכשיו כשנכנס תינוק חדש למשפחה, הילד הקטן שלכם הפך לאח גדול, אבל זכרו שהוא פעוט בעצמו, שעד לא מזמן היה התינוק הקטן שלכם. העצימו אותו עם משימות קטנות שירגיש אחריות ואמרו לו כמה אתם גאים בו וכמה שהוא בוגר, אבל אל תחזרו שוב ושוב על המילים “אתה גדול עכשיו”, זה יכול לעורר בו דווקא אנטגוניזם ורצון להיות התינוק הזה, שכולם מטפלים בו כל היום וחגים סביבו.
2. אל תאמרו על הכל “לא” או “אסור”. אין מה לומר, כשילד קטן מתקרב לתינוק שזה עתה נולד, הדבר עלול להיות מלחיץ למדיי ואנחנו מריצים לעצמנו אלפי שאלות בראש: הידיים שלו נקיות? שרק לא יגע לו בראש, מה יהיה אם הוא ינסה להרים אותו? מצד אחד אנחנו מאוד רוצים לאפשר את הקרבה הזו בין הילד/ה לאחיו/אחותו התינוק/ת, אך מצד שני חוששים שלא ידע להתנהג איתו, ובכך עלולים רק ליצור ריחוק ביניהם. אז הנה הצעה: במקום להגיד על הכל “לא” ו”אסור”, הסבירו מראש מה כן. הילד רוצה לגשת לתינוק וללטף אותו? מצוין, אמרו לו שאתם שמחים ובטוחים שגם התינוק ישמח, אבל קודם צריך לרחוץ ידיים.
3. אל תוסיפו שינויים לילד בתקופה הזו. לידה של אח/ות קטן/ה זה מאורע גדול מאוד עבור ילדכם, וזה מספיק. הימנעו מאירוע משמעותי נוסף עבורו בתקופה זו כמו מעבר דירה או גן, וזה גם לא הזמן לגמול ממוצץ או מבקבוק.
4. אל תיבהלו אם הילד מתנהג בריגרסיה. הילד כבר היה גמול ופתאום חזר להרטיב? מתחיל לדבר ב”תינוקית” וחווה חרדת נטישה? מדובר בתופעות מוכרות עם הולדת תינוק/ת חדש/ה, שמאפשרות לילד לבטא את התחושות שלו. לרוב זו תופעה חולפת, ורצוי לא להילחץ ולא לעשות ממנה עניין יותר גדול ממה שזה.5. אל תהפכו את הילד הגדול ל”נסיך” של הבית כפיצוי. אפשר לכופף קצת את החוקים הקודמים כדי שיתאימו למצב החדש (למשל: אם אין אצלכם מסכים אחרי השעה 18:00 אבל האימא או האבא נמצאים לבד עם שני הילדים וצריך להרדים את התינוק, לא נורא אם הגדול יהיה קצת במסכים כל עוד זה עוזר), אבל אל תיכנעו לכל דרישה של הילד רק בגלל שאתם אולי חווים רגשות אשמה על כך שאינכם זמינים לו כבעבר. אם הילד רוצה שתגיעו אליו ואתם עסוקים בהאכלת התינוק, למשל, הסבירו לו שעוד מעט תתפנו אליו. כך תלמדו אותו דחיית סיפוקים על הדרך והתמודדות עם אכזבה. וזכרו: המתנה הכי גדולה שיכולתם להעניק לילד/ה הבכור/ה שלכם זה אח/ות. וזו מתנה לכל החיים.
Comments are closed.