איך לשרוד את ארוחות החג עם הילדים – ואפילו ליהנות?
חגי תשרי מזמנים לנו רצף של ארוחות חג משפחתיות, ועם ילדים מדובר בפעולה מאתגרת למדי. לפניכם עצות זהב שיעזרו לכם לצלוח את המשימה בשלום, ואפילו ליהנות
כל מי שיש לו ילדים קטנים כבר יודע: הבילויים שלנו, אלא שכל כך נהנינו מהם בעבר, הופכים לאתגר כשהם בתמונה. זה מתחיל מחופשות בחו”ל, טיסות או נסיעות ארוכות, ונגמר בארוחה במסעדה וכן, גם ארוחות חג. ישיבה ממושכת סביב השולחן ופעילות שמסתכמת באכילה ובשיחות עם בני המשפחה הן לא בדיוק החומרים שמרכיבים את הגדרת הכיף עבור ילדים, ורובם מאבדים עניין במהירות, משתעממים, רוצים לקום מהכיסא וללכת במקרה הטוב, או מתחילים להשתולל ולהפריע במקרה הפחות טוב. אז מה עושים? איך שורדים את ארוחות החג של חגי תשרי עם הילדים, ואפילו נהנים מהן? הנה כמה עצות שיעזרו במשימה:
תאמו עם הילדים ציפיות. כמו בכל דבר, ובמיוחד עם ילדים, הידיעה לקראת מה הם הולכים מפחיתה את אי הוודאות ותורמת לשיתוף פעולה. הסבירו לילדים את מי הם יפגשו בארוחה ומה הולך להתרחש סביב השולחן, והגדירו ביחד גבולות גזרה: מה מותר להם לעשות ומה אסור. למשל: אנחנו לא קמים באמצע האוכל, אבל עד הרגע שאוכלים ובין הגשת הארוחה לקינוח, מותר לקום, לשחק ואז לחזור לשולחן.
גלו גמישות. נכון, כולנו רוצים ילדים מנומסים, שיחייכו באדיבות וישיבו לכל שאלות בני המשפחה, החל מ”איך קוראים לגננת החדשה שלך” ועד “יש לך חברים בגן החדש?”. כולנו רוצים שהילדים שלנו ישבו סביב השולחן משך כל הארוחה ויאכלו הכל, ואם אפשר גם בלי להתלכלך או ללכלך אותנו. אבל אנחנו לא באוטופיה, וגם לא בבריטניה. כדי לצלוח את ארוחת ראש השנה ושאר ארוחות החג, כדאי גם לנו ההורים לגלות גמישות, להבין שאחרי הכל, מדובר בילדים, ולא לפתח ציפיות שווא או לדרוש מהם דברים שיקשו עליהם או יגרמו להם ולנו לחוסר הנאה. כך למשל, תוכלו לסכם עם הילדים שאחרי שהם מסיימים לאכול מותר להם לקום מהשולחן וללכת לשחק, או שאם הם מרגישים שהם צריכים הפסקה קטנה, שיאמרו לכם ותוכלו לצאת איתם לכמה דקות ולחזור יחד.
מתארחים? תגרמו לילדים להרגיש בנוח. אם אתם מגיעים לבית שהם פחות מכירים, עשו להם סיבוב בבית, הראו להם איפה השירותים ואיפה רוחצים ידיים, איפה אפשר לשחק אחרי הארוחה (או תוך כדי, אם סיכמתם על כך מראש) וכיו”ב.
אל תגיעו לארוחה עם ילדים רעבים. בין אם אתם מארחים אצלכם לארוחת החג ובין אם מתארחים בבית אחר, אל תגיעו עם ילדים רעבים לארוחה. הרעב תורם לתחושת חוסר שקט, ובעיקר אצל ילדים, קשה לצפות שיהיו רעבים וימתינו בסבלנות לרגע בו הארוחה מתחילה. תנו להם מראש משהו קטן לאכול, ואם הארוחה מתחילה אחרי השעה שבה הם נוהגים לאכול את ארוחת הערב, תנו להם לאכול ארוחת ערב בבית. מקסימום, ארוחת החג תהיה עבורם בגדר ארוחת נשנוש וטעימות.
ככל שהדבר מתאפשר, התחילו את הארוחה מוקדם. אם אתם מארחים אצלכם, אתם יכולים גם לקבוע את שעת הארוחה. נסו לקבוע לשעה 18:00 או 18:30, כדי לא להגיע למצב שילדיכם מסיימים את הארוחה כשהם הרבה מעבר לשלב העייפות שלהם, צורחים ועצבניים. אם תסבירו זאת לאורחים מבעוד מועד הם יבינו (וגם ייהנו מפחות פקקים בדרך). אם אתם מתארחים אצל בני משפחה קרובים ומרגישים בנוח, נסו לבקש מהם מראש לקבוע את שעת הארוחה לשעה מוקדמת. אחרי הכל, מי אמר שארוחת חג חייבת להתחיל ב-19:30? יכול להיות שאתם לא היחידים במשפחה עם ילדים קטנים. במקרה כזה, מבטיחים שגם השאר יודו לכם על זה.
דאגו שגם לילדים יהיה מה לאכול. אתם אולי אוהבים את הגפילטע פיש או החריימה שמוגש לשולחן, אבל אין טעם לשדל את הילדים לנסות אם הם לא רוצים. כמו שכל מסעדה שמכבדת את עצמה מציעה גם תפריט ילדים, תוכלו לדאוג מראש שיהיו לילדים מנות שהם אוהבים. כן, גם אם זה שניצל ופירה. אחרי הכל, גם להם מגיע ליהנות בארוחת החג.
דאגו לתעסוקה לילדים. כמו שכבר כתבנו, לא הגיוני לצפות מילדים קטנים שישבו שעות סביב השולחן ויגלו עניין בפעולה. דאגו מבעוד מועד לתעסוקה עבורם, כזו שהם אוהבים. זה יכול להיות ספרים שהם אוהבים לדפדף בהם, או דפי יצירה, טושים, צבעים ומדבקות (את הדבק, הנצנצים ושאר המלכלכים השאירו בבית, זה לא הזמן ולא המקום עבורם).
שתפו את הילדים בהכנות לארוחה. בין אם אתם מארחים אצלכם ובין אם מתארחים אצל אחרים, תוכלו לרתום את הילדים לעזור, בהתאם לגילם. אם הארוחה מתקיימת אצלכם, תוכלו להיעזר בילדים בהכנת השולחן: פריסת המפה, קישוט השולחן, הנחת כלי האוכל וכו’. ילדים מאוד אוהבים לעזור למבוגרים, ובצורה כזו הם גם ירגישו חלק מהארוחה. אם אתם מתארחים אצל אחרים, תוכלו לבקש מהילדים עזרה בפינוי הכלים, למשל.
לסיכום, ארוחות חג עם ילדים הן לא דבר פשוט, אבל עם הכנה מוקדמת והיערכות טובה תוכלו לא רק לשרוד אותן, אלא גם ליהנות. חשוב לא פחות מתיאום הציפיות הראשוני וההיערכות הכללית, לשבח גם את הילדים בתום האירוח על התנהגות חיובית מצדם. אם למשל הם העסיקו את עצמם בפעילות שדאגתם לה מראש, תוכלו להחמיא להם על כך. אם פצחה מריבה בינם לבין ילדים אחרים במשפחה והם התמודדו איתה ופתרו אותה בכוחות עצמם, שבחו אותם על זה. אל תתעקשו לדבר רק על מה שלא הלך בהתאם לציפיות – תוכלו להזכיר דברים לא נעימים שהיו אבל אל תתעמקו בהם, השקיעו את השיח בחלקים הטובים והחמיאו להם ספציפית על הדברים הללו. בצורה כזו תעודדו עוד ועוד מההתנהגויות הללו.
חג שמח!