“אמא, משעמם לי”: איך להתמודד עם שעמום של הילדים?

החופש הגדול עוד מעט כאן, ומה עושים עם המשפט האלמותי “משעמם לי”? עד כמה זו אחריות שלנו להפיג את השעמום של הילדים, ואיך מתמודדים עם המצב? התשובות בפנים, לקרוא ולשמור

אין הורה שלא שומע מילדיו את המשפט “משעמם לי”. ולקראת סיום שנת הלימודים ותחילת החופש הגדול (אוקיי, מינוס קייטנות מבורכות), כנראה נשמע את המשפט הזה בווליום יותר גבוה, תרתי משמע. לא משנה כמה פעילויות ואטרקציות נארגן לילדים, מתישהו המשפט הזה יגיע, חמקמק ומלחיץ. אבל רגע, למה בעצם? למה שעמום של הילדים כל כך מטריד אותנו, והאם זו בכלל אחריות שלנו, להיות צוות הווי ובידור כל עוד הם ערים?

שעמום הוא תחושה שרובנו לא אוהבים, לא כילדים ולא כמבוגרים. כשאנחנו הורים, שעמום של הילדים מוביל לרוב להצקות מצדם, נדנודים או מריבות עם האחים. הגיוני שנרצה להימנע מזה. אבל שעמום הוא גם זמן הפוגה חשוב, שמאפשר מנוחה מגירויים וטעינה מחדש. מעבר לכך, ברגעי שעמום נולדים רעיונות חדשים, הדמיון תופס מקום ויש מספיק מרחב למחשבות יצירתיות. שעמום הוא למעשה מעין איתות פנימי שמה שקורה עכשיו לא עונה על הצרכים שלנו, הרגשיים, הפיזיים או אחרים, ולכן הוא יכול לגרום לנו לחפש איך לצאת מהמצב הקיים, לחקור מה באמת מעניין אותנו, ולעשות את זה בדרכים יצירתיות. זו הסיבה ששעמום, במינון הגיוני, הוא אפילו טוב, כך שאין באמת סיבה להיבהל ממנו, וכדאי לנצל את היתרונות שלו. איך עושים את זה? איך מתמודדים נכון עם שעמום של הילדים? הנה כמה טיפים:

אטרקציות לצד הפוגה. קבעו לו”ז מובנה, בעיקר לימי החופש הקרבים, ו”צרו” בהם גם רגעי מנוחה. הכוונה היא ליצור מסגרת זמנים עם פעילויות ואטרקציות שאותן תבצעו עם הילדים, בבית או מחוצה לו, אבל לא למלא את כל הלוח, אלא ליצור בכוונה רגעים ללא עשייה. כך תלמדו את הילדים שבין פעילות לפעילות זה בסדר גם לנוח, וגם להשתעמם.

נתבו את הילד לחשיבה יצירתית. אם הילד או הילדה מתלוננים שמשעמם להם, תוכלו להתייחס לזה כמו לכל תחושה לא נעימה אחרת של הילדים, כמו למשל כאב או עצב, ולא למהר לקחת על זה אחריות או לנסות למלא להם את השעמום באטרקציה כלשהי. תוכלו לעזור להם למצוא מה מעניין אותם עם שאלות מכווינות, כמו: “מה היית רוצה לעשות?”, “מה מעניין אותך?”, “אם הכל היה אפשרי, מה היית עושה?”. יכול להיות שתופתעו לשמוע מהם רעיונות יצירתיים, וגם אם הם לכאורה לא ברי מימוש באותו רגע (למשל: “הייתי רוצה לטוס במטוס”), תוכלו לסייע להם להפעיל את הדמיון: “אולי הספה יכולה להפוך למטוס?”. עודדו אותם עם שאלות מכווינות, שאלו אותם מה צריך לעשות כדי שזה יקרה, וראו איך הדמיון מתחיל לפרוש כנפיים.

שדרו לילד שאתם סומכים עליו שידע מה לעשות עם הזמן הפנוי. הרבה פעמים אנחנו ממהרים לעזור לילדים, או לפתור להם את הבעיות, אבל כדאי דווקא לשהות איתם רגע בשעמום, ולתת להם למצוא בעצמם את הפתרונות. אם הילדים מתחילים עם “משעמם לי”, תוכלו להגיד להם שאתם סומכים עליהם שימצאו איך להשתעמם, או מה לעשות עם הזמן הפנוי. כדאי גם ליצור ריפריימינג (מסגור מחדש) למילים שאולי יש להן קונוטציה שלילית מבחינת הילדים, כמו שעמום, ולהתחיל לקרוא לזה בשמות אחרים, כמו למשל “זמן פנוי”, “זמן להמציא דברים”, “זמן מנוחה” וכיו”ב, מההכרות שלכם עמם, ולפי מה שנראה לכם שיעורר קונוטציה חיובית יותר בקרב הילדים שלכם.

הכינו בנק רעיונות לרגעי שעמום. מומלץ להכין מראש פתקים (כדאי צבעוניים שיגרו את העין), ועל כל אחד מהם לכתוב רעיון אחר, שאותו אפשר יהיה לבצע ברגע של שעמום. כמובן, כדאי להכין זאת יחד עם הילדים ומתוך רעיונות שיעלו מהם, עם עזרה שלכם בעת הצורך. זה יכול להיות כל רעיון שעולה, החל מ”לפתור פזל”, דרך “לעשות עבודת יצירה” או “להכין הצגה”, ועד “להקים אוהל בסלון”, או “לעשות מסלול נינג’ה”. כדאי שהרעיונות לא יכללו זמן מסך, אלא אם מדובר בזמן מסך איכותי, כמו למשל “ללמוד אנגלית דרך משחק מחשב”. את כל הפתקים הללו כדאי להכניס לצנצנת גדולה או קנקן (אפשר אפילו לכתוב על פתק “רעיונות לרגעי שעמום” ולהדביק על הצנצנת), ואותה לשים במקום בולט בבית, למשל על המזנון בסלון. כמובן, בכל פעם שיעלה לילדים רעיון נוסף שמתאים לבנק הרעיונות, תוכלו לכתוב אותו על פתק ולתת להם להכניס לצנצנת. וכך, בכל פעם שתשמעו מהילדים “משעמם לי”, תוכלו לשלוח אותם לצנצנת, ולתת להם לבחור פתק עם רעיון לביצוע.

זכרו שגם רגעי שעמום חשובים להתפתחות של הילד, ושאם יוצאים (מהקופסא), מגיעים למקומות נפלאים… בהצלחה!