איך להתמודד עם קנאה בין אחים?

כילדים אנחנו משחקים איתם, עוזרים להם, לומדים מהם וכן, גם רבים איתם ומקנאים בהם. איך מתמודדים עם קנאה בין אחים? כמה עצות זהב

מערכת היחסים הארוכה ביותר שנדע בחיינו (אם לא מחשיבים את מערכת היחסים שלנו עם עצמנו), היא זו שיש לנו עם האחים והאחיות שלנו. הם מלווים אותנו לכל אורך חיינו, ובמידה רבה גם משפיעים עליהם. וכמו כל מערכת יחסים, היא יודעת רגעים יפים יותר או פחות – עם האחים שלנו אנחנו גדלים, משחקים, לומדים מהם ומלמדים אותם, דואגים להם, עוזרים להם וכן, גם רבים איתם. ולפעמים, בעיקר כשהילדים קטנים, יכולה להתעורר ביניהם קנאה. יש סיטואציות נפיצות יותר שמעוררות את הרגש הירוק הזה (הולדת תינוק או תינוקת במשפחה, למשל), אבל גם בלי סיטואציות כאלה, סביר שמתישהו במהלך חייהם, האחים יביעו קנאה אחד בשני. אז מה עושים כדי להפחית את הרגש הזה, ואיך כדאי להתמודד כשמופיעה קנאה בין אחים? הנה כמה עצות:

הימנעו מהשוואות. “למה אחיך עוזר בבית ואתה לא?”, “תלמדי קצת מאחותך, היא מכינה שיעורי בית בזמן”, “איך אחיך מצליח להתארגן בבוקר ורק את מאחרת?”. משפטים מסוג זה יוצרים השוואה מזיקה בין הילדים, ועלולים לעורר בילד שההשוואה אינה לטובתו תחושת קנאה באחיו או באחותו, אליהם הוא מושווה. על הדרך, ההשוואות הללו גם יכולות לפגוע בדימוי העצמי של הילד, כך שזו עוד סיבה להימנע מהן.

שבחו וחזקו כל ילד בתחומים שלו. בהמשך ישיר לסעיף הקודם, במקום לשים דגש על הדברים שהילד פחות חזק בהם, שבחו אותו והתפעלו מהדברים שהוא מוצלח בהם. כך הוא יידע שרואים אותו, ושגם אם אחיו או אחותו מצליחים יותר ממנו בתחום מסוים, לו יש את התחומים שלו שהוא טוב בהם, ואולי מצליח בהם יותר מהאחים שלו. שדרו לכל ילד את המסר שהוא חשוב וייחודי.

אל תבטלו את הרגש. נכון, זה לא נעים לדעת שהילד מקנא באחיו, אבל כדאי להקשיב לו רגע, ולבדוק מה הרגש מספר. אם למשל הילד מסתובב בתחושה שאחיו מקבל יותר דברים ממנו, לא יעזור אם תגידו לו “אתה מקבל מאיתנו הכל”. עם תחושות אי אפשר להתווכח, הן סובייקטיביות. לכן במקום לבטל את מה שהילד אומר, הקשיבו לו. תראו מה הרגש מספר, מה הכאב שמסתתר שם, הביעו אמפתיה. ואז תוכלו לשתף את הילד בדברים מנקודת מבטכם, ולבדוק איתו מה הוא מרגיש שחסר לו, ואיך אפשר לענות על הצורך הזה.

העניקו לכל ילד זמן אחד על אחד. הילדים שלנו מתחרים ביניהם על תשומת הלב שלנו. כדי שכל ילד ירגיש שהוא מקבל זמן איכות איתנו, השתדלו לבלות זמן עם כל אחד בנפרד, לפעילות משותפת שהיא רק של שניכם. זה לא חייב להיות משהו גרנדיוזי, זה יכול להיות גם שעת יצירה יחד, הכנת עוגיות, משחק קופסא או כל פעילות שחביבה על הילד/ה ועליכם. רק עשו טובה, השאירו את הסלולרי בחוץ. מספיק התחרות בין האחים, הם לא צריכים גם את הנייד שלכם על הראש.

עודדו שיתוף פעולה במקום תחרות. אם אתם מההורים שנוהגים לומר לילדים משפטים כמו: “בואו נראה מי הראשון שעוזר לי לסדר את השולחן לארוחת הערב”, כדאי שתפסיקו. התחרות הזו עלולה ליצור תסכול בקרב הילד או הילדה ש”מפסידים” בה, וכנגזרת של זה, לעורר קנאה באח או באחות שהצליחו. במקום זה, לכו על משימות שיגרמו להם לשתף פעולה, כמו לערוך יחד את השולחן, כשלכל אחד יש תפקיד אחר וחשוב במשימה. עודדו אותם לשחק יחד במשחקי לוח או פזל, שדורשים תיאום, ושבחו את הילדים כשהם עוזרים אחד לשני ומשתפים ביניהם פעולה.

הציבו גבולות ברורים. אם הקנאה גורמת לילד המקנא להתנהג בצורה לא ראויה, באלימות פיזית או מילולית, הזכירו לו את חוקי הבית (ואם אין לכם, זה הזמן לנסח כאלה). הסבירו שבבית שלכם אין אלימות משום סוג, ועזרו לילד לחשוב כיצד הוא יכול לבטא את הרגש שלו בצורה שאינה פוגעת באחר.

אל תיקחו צד. הילדים רבים ביניהם? גם אם קשה לכם עם זה, אל תתערבו, לפחות לא מיד (אלא אם זה גולש לאלימות, ואז ראו סעיף 6). ריבים הם אבן דרך בהתפתחות של ילדיכם, וחשוב שלא תנקטו עמדה המצדדת באחד הילדים, מה שעלול להוביל לקנאה בין האחים. אם הילדים לא מצליחים לפתור בעצמם את הדברים, תוכלו לשמוע כל ילד, לשקף לילד השני מה אחיו אמר, ולשאול אותם מה הפתרון שהם חושבים שאפשר להביא כדי לפתור את הבעיה. אם הם יתקשו להציע פתרונות, תוכלו להציע אתם, אך שימו לב שההצעות שלכם לא נוקטות צד.

לסיכום, קנאה היא רגש טבעי, גם אם הוא לא נעים לנו (כמי שמרגישים קנאה או כמי שצופים בה מהצד). כהורים, אנו יכולים לעזור לילדינו גם עם הרגש הזה, לתווך להם סיטואציות שונות, לעודד קרבה בין האחים, ולסייע לתחושת הביטחון והדימוי העצמי של כל אחד מהם.