איך אגדל ילדה או ילד עם “עמוד שדרה”?

איך אגדל ילדה או ילד עם “עמוד שדרה”, שיודע לשמור על עצמו ולעמוד על שלו תוך גילוי רגישות לזולת?
הצטברותם של אירועים מזעזעים כמו האונס באילת והירי שבוצע בנער האוטיסט בירושלים, הלהיטו את השיח הציבורי בתקשורת וברשתות החברתיות. 
עלו שאלות על  ערכים, חינוך, כבוד לזולת, רגישות לשונות ועוד.
האשמות הוטחו ואחריות גולגלה על מערכת החינוך ועל המדינה.
אבל איך אני אגן על הילד שלי מפני פגיעה?

קיימת הסכמה גורפת שחינוך בגיל הצעיר הינו המשמעותי ביותר לעיצוב האישיות, והדרך היעילה ביותר היא באמצעות מסרים שאינם גלויים. הלמידה האפקטיבית ביותר בגילאים הצעירים נעשית באמצעות חיקוי והפנמה. מכאן מקומם המרכזי של ספרי הילדים להשפיע ולסייע לנו לחנך ולגדל את ילדינו להיות בני האדם שאנחנו רוצים שהם יהיו.

סיפור הוא כלי רב עוצמה בהעברת מסרים. מעצם היותו של המסר סמוי, הוא עוקף את מנגנוני ההגנה ואת ההתנגדות שמעורר חינוך ישיר.

באמצעות הסיפור ניתן לחשוף את הילד למצבים שונים שהוא עשוי להיתקל בהם, לתמלל עבורו רגשות שונים ובעיקר – להראות דרכי התמודדות שונות, התואמות את הערכים שלנו כהורים. ללא מילים הילד מרגיש שהחוויה שלו אינה בלבדית – יש ילדים נוספים כמותו ויש ילדים אחרים שגם כלפיהם וכלפי צרכיהם יש להיות רגיש. 
בעקבות הסיפור ניתן לעורר דיאלוג עם הילד ולדון בנושאים המציקים לו. גיבור הסיפור מתווך ומרכך את חווית הלבדיות והתסכול של הקורא הצעיר ומאפשר לילד לדבר על אודות גיבור הסיפור במקום ישירות על עצמו.

לעיתים, ערכים חברתיים ו/או נורמות עוברות שינוי במהלך השנים – למשל ספר קלאסי שגדלתי על ברכיו “שמלת השבת של חנהל’ה” העביר מסרים של מתן כבוד לקשיש וחשיבות העזרה לזולת. היום, כאשר אנחנו מלמדים את הבנות ואת הבנים שלנו להיזהר ולהישמר מזרים – הדרך בה מועבר המסר בסיפור  – בעייתי מאד. לפיכך, תפקידו של ההורה לוודא אם הערכים הבאים לידי ביטוי בספר, הם הערכים שברצונו להקנות לילדיו.  

ספרים רבים עוסקים כיום בשמירה על גבולות ומחנכים לזהירות מפגיעה גופנית, אבל איך נגן על הילד שלנו מפני פגיעה רגשית?

פגיעה רגשית בילדים שאינם מצטיינים, שאינם עומדים בציפיות של עצמם, שמשווים את הישגיהם הנמוכים להצלחות של אחיהם וחבריהם היא עמוקה ועלולה להיחרט כצלקת נפשית לצמיתות.

בשנים האחרונות גוברת המודעות לחריגות ושוני, יש מודעות לילדים המתקשים להשתלב, הסובלים מבעיות קשב וריכוז, לילדים שמרגישים שאינם עומדים בציפיות. 

הספר “ששון יוצא להרפתקה לילית” מדבר על ואל הילדים האלה בדיוק. באמצעות סיפור הרפתקאות שובה לב מועברים מסרים סמויים שמטרתם לחזק את הקורא הצעיר ולהגביר את יכולתו האמפתית לזולת.  הספר מדבר סובלנות וסבלנות לאחר ולעצמי,  על קבלה ייחודיות ורבגוניות, על השתייכות והשתלבות חברתית ועל ההכרה בכך ששוני עשוי להיות דבר חיובי התורם לחברה.

אני מקווה שששון הסוריקטה יכנס ללב הילדים ויישאר שם כדמות מנחמת, מעודדת ומחזקת – כפי שהוא בשבילי.

רעיונות לשיחה בעקבות קריאת הספר “ששון יוצא להרפתקה לילית”:

1. מה מיוחד בי – שיחה שנועדה לגלות את המיוחד בכל אחד ואחת.
   זה יכול להיות כל דבר החל ממראה חיצוני, תכונה או משהו שהילדים אוהבים לעשות. האם הם שמחים שיש להם משהו מיוחד משלהם? האם היו מעדיפים לשנות את המשהו המיוחד הזה?

2. כל אחד הוא גם וגם –  שיחה על כך שבני אדם מורכבים מהרבה תכונות, יכולות והעדפות. לדבר עם הילדים על נקודות חוזקה וחולשה (“אני מציירת הכי יפה, אבל תופסים אותי ראשונה בתופסת, כי אני לא רצה מהר”). הילד מקבל מקום לדבר על הקשיים שלו ולהורה ניתנת אפשרות להקנות כלים להתמודדות .
   
3. דברים שלא ידעתם עלי – בואו נזכר בכך שלרבים מאיתנו יש סיפורים על התנהגות “קצת חריגה” בילדות, והיום קשה לספר את הסיפורים האלה בלי לחייך.אני הייתי ילדה גבוהה מאוד ולפעמים קראו לי ג’ירפה. היום, כאוהבת בעלי חיים, ההשוואה הזאת משמחת אותי, אבל כילדה סבלתי מכך. הצד החיובי: הגעתי לספרים על המדפים היותר גבוהים, וכבונוס: נבחרתי לתפקיד המרכזי של השמש בחנוכה!