שינה אצל תינוקות וילדים קטנים – 5 עקרונות שחשוב שתכירו

עקרון מס’ 1 – ליצור הקשרי שינה:

תינוקות וילדים אינם מבינים את משמעות הזמן ולכן תפקידנו לעזור להם להבין זאת. נוכל לעשות זאת ע”י אמצעים מלאכותיים שיכולים לסמן להם וליצור אצליהם הקשרי שינה שיובילו לשינה טובה יותר.
למשל:

הקשר שינה למיטה – חשוב שילד ירגיש שטוב לו בחדר ובמיטה שלו. לכן לא מומלץ לשלוח ילדים לחדר לעונש, אלא לתת להם לשחק בחדר ביום יום כדי שיהיה להם נעים לשהות בו גם כשנכנסים לחדר על מנת לישון, זה מתחיל כבר מזמן הערות.
עם הקטנים יותר כשקשה להם לישון והם ממש חרדים מהמיטה כי הם יודעים שמצפה להם חוויה לא נעימה (מנקודת מבטם כמובן),
אני ממליצה במשך היום בזמן הערות לשחק איתם כמה דקות על המיטה, כמה דקות של כיף על מנת שירצו להיות במיטה.

הקשר שינה של מוצץ – תינוקות רבים אשר ישנים עם מוצץ זקוקים להוריהם במהלך הלילה שיחזירו את המוצץ לפיהם כאשר הוא נופל. תופעה שכיחה זאת כמובן משבשת את השינה שלהם ושל הוריהם. מה עושים? אני ממליצה לתרגל במהלך היום בזמן ערות טכניקת הכנסת המוצץ לפה בצורה עצמאית.
עבור תינוקות שכבר יש להם את יכולת ההחזקה, פשוט להוביל אותם כשהמוצץ ביד שלהם ולכוון לפה עם היד שלכם.
עם ילדים גדולים יותר פשוט להושיט להם את המוצץ ולעזור להם ללמוד להוביל את המוצץ לפה כשהוא בידיים שלהם.

עקרון מס’ 2 – זיהוי סימני עייפות בזמן

וודאי שמתם לב שכשאתם משכיבים את ילדכם לישון כשהוא עייף מאוד, כלומר הגיע לשיא העייפות, זה משפיע מאוד על איכות השינה וזמן ההירדמות שלו מתארך.

מה ניתן לעשות?

1. שימו לב מתי הילד מתחיל להראות סימני עייפות.
2. תתחילו ליזום הרדמה עד 20 דקות מרגע הופעת הסימנים.
3. תעקבו במשך שבוע מה הטווח שהוא מתחיל להיות עייף מפרק השינה הקודם וכך תדעו מה הזמן הכי טוב עבורו להירדם וזה יהיה  חלון השינה שלו.
4. תכננו את שגרת הערב והיום לפי חלון השינה הכי מדוייק לילד שלכם. כך ההרדמה תהיה קלה יותר, ויהיו פחות התעוררויות ויקיצות מאוחרות יותר.

עקרון מס’ 3 – טקס שינה

טקס שינה הוא רצף של פעולות המבוצעות באותו הזמן והסדר פחות או יותר. המטרה היא שהילד יהיה יותר רגוע, כך הוא יכול להירדם יותר בקלות. יש ילדים שמתקשים במעבר מערות לשינה וחווים קושי להיפרד מההורים, לכן כדאי שהמעבר יהיה הדרגתי על מנת שהם יתרגלו לשינה.

ממליצה על כמה דברים :

1. לתכנן את אחר הצהריים, הערב ואת שעת ההרדמה לפי חלון השינה שזיהתם (עקרון מס’ 2).
2. אפשר לעשות עיסוי מרגיע לילדים שאוהבים מגע (במיוחד אלו שטונוס השרירים שלהם גבוהה) כדי להביא אותם להרפייה של השרירים והגוף.
3. סיפור לפני השינה – תמיד טוב ומוריד את רמת הפעילות של הגוף.
4. מוזיקה מרגיעה, צחצוח שיניים מהשן הראשונה.
5. כשיש אחים בגילאים שונים אין חובה שירדמו באותה שעה, בדקו מה השעה הכי נכונה לכל אחד ותרדימו לפי סימני העייפות.
6. טקס השינה יכול להתחיל בסלון, בחדר משחקים או בכל מקום אחר. אך מרגע שמתחילים את ההרדמה מומלץ לא לאפשר יציאה מהחדר/לא לצאת איתם ולנסות להרדים בכל איזורי הבית – כי כך מעלים שוב את הגירויים וזמן ההרדמה יתארך.
7. תינוקות שנרדמים רק על בקבוק /ידיים/הנקה (מגיל 6 חודשים), לרוב אני ממליצה להמנע מלהאכילם בחדר בו הם ישנים, או במקום בו הם עלולים להירדם בקלות (מקום חשוך). זאת כדי שלא יירדמו במהלך ההאכלה. כמו כן, מתחילה בתהליך של הפרדה בין האוכל לשינה כדי ליצור להם שינה טובה יותר (מרחיבה בעקרון מס’ 4).

עקרון מס’ 4 – שינה והירדמות עצמאית

צריך לזכור שילדים קמים בלילה, בכל פעם יש פחד או קושי אחר שצץ במהלך התפתחותם והם צריכים וכדאי שילמדו לחזור לישון בצורה כמעט בלתי תלויה במישהו, בחפץ או הרגל.

עם ההתבגרות היקיצות מתמעטות. יש ילדים שנרדמים בעצמם או עם עזרה קלה ויש כאלו שזקוקים לעזרה תמידית.

הילדים שזקוקים לעזרה תמידית הם אלו שקמים במהלך היממה ובכל פרק שינה קמים המון פעמים וידרשו להירדם כמו בתחילת ההרדמה. אם בכל יקיצה הם זקוקים לידיים/הנקה/בקבוק/עגלה על מנת להירדם שוב, זה אומר שהם פיתח הרגלים וחשוב ללמד אותם את התהליך של הירדמות עצמאית יותר, כדי שהשינה תהיה איכותית יותר.

קודם כל תבדקו האם הצפייה שלכם מהילד היא שירדם בעצמו והאם היא תואמת את גילו.

מגיל  6 חודשים הם יכולים בהדרגה לרכוש את הלמידה הזו וליצור שינה איכותית יותר.

אין זה אומר שבגיל לידה לא מומלץ להרדים בידיים ועם עזרה – אני בעד הכל, לתת והמון.

אם מתחילים לראות שבגיל 6 חודשים מתקיימת שינה לא עצמאית, קודם כל תחשבו האם זה מפריע לכם והאם תרצו לשנות את ההרגל  כשהוא מתקיים באופן קבוע ושגרתי, אם כן, זה אפשרי.

התייעצו עם יועצת שינה לפני התהליך ותגבשו החלטה.

עקרון מס’ 5 – עקביות והתמדה

כאשר מתחילים בתהליך של הקניית הרגלים חדשים חשובה ההתמדה והעקביות שלכם ושל המטפלים הנוספים, לכן גם כשמתחילים בהרגלים חדשים וילדכם מתנגד, צריך להמשיך ולהתמיד שוב ושוב עד שילמד ורק לאחר שאתם בטוחים שיישמתם את זה
בצורה עקבית ועדיין אתם לא מרוצים מהתוצאה אני ממליצה לעבור לדרך הרדמה אחרת או שלב אחר בתהליך.

במשך כל שנותי שאני עוסקת בהדרכת הורים אני שומעת כל הזמן את המשפטים :
“אני מיישמת ואני לא מבינה למה הוא לא נרדם ?”

ואז אני מבינה מתוך השיח יש הורים שבאמת מיישמים, יש להם רצון ענק להרדים, אבל הטעות היא שהם מיישמים כל יומיים בערך שיטה אחרת.
חוסר העקביות היא זו שמבלבלת את הילד ולכן כל ערב נראה שונה מקודמו, הילד לא יודע למה לצפות, ההורים אבודים והקושי הוא מתסכל.

אתם ההורים – מובילים ומקבלים החלטות עבור ילדכם, אפשרי ללמד בצורה אוהבת וגם החלטית – בעזרת גבולות ברורים ילד לומד מה מצופה ממנו.
אחד הדברים המבלבלים ביותר הוא חוסר עיקביות ומסרים סותרים והתוצאה שהוא לא יודע מה מצופה ממנו, מתי ואיך.

כמובן שיש מקום ורצוי לצאת לעיתים מהשגרה וכשחוזרים הדבר שעוזר לחזור להרגלים הטובים זה פשוט להמשיך מהנקודה שהפסקתם, לחזור להרגלים ותוך זמן קצר שוב נכנסים לשגרה.

לאתר של רננה סגמן

לדף הפייסבוק של רננה סגמן, מדריכת הורים ויועצת שינה