רק אמא! כשהילד רוצה רק הורה אחד

הילד רוצה רק את אמא? צורח שרק אבא ייקח אותו לגן? תופעה של העדפת הורה אחד על פני השני בקרב ילדים היא נפוצה. איך מתמודדים איתה ומה לא כדאי לעשות?

השעה 19:00, זמן המקלחות לילדים. אבל הפעוט (או הפעוטה) עומדים מחוץ למקלחת וצורחים: רק אמא תקלח אותי! (או רק אבא, כמובן). זה קורה דווקא כשההורה שהפעוט דורש בדיוק מנקה את שאריות הפוגרום, שנקראות גם שאריות ארוחת הערב, שהשאירו אחריהם הגוזלים, כשהוא באופן כללי מותש אחרי שבילה איתם יום שלם, העסיק, בידר, האכיל, יצר איתם בפלסטלינה ושיווע לרגע אחד של מנוחה. אז ההורה המבוקש מנסה להתעלם מהצרחות, ההורה השני מנסה להתעקש על עצמו, להסביר שעכשיו הוא זה שמקלח כי אמא/אבא לא פנויים, אבל הצרחות, הבכי והדרמה לא פוסקים. מה עושים? 

נתחיל בחצי נחמה – התופעה שכיחה ומתרחשת אצל רובנו, בשלב זה או אחר. היא נובעת מכמה סיבות אפשריות, כמו מין ההורה (ילדים הרבה פעמים מעדיפים את ההורה מהמין השני), הזמן המשותף יחד (ילדים קטנים יעדיפו לרוב את ההורה שנמצא איתם במהלך היום), או רצון להפגנת שליטה מצד הילד (עצם הדרישה להורה מסוים מעניק לפעוט תחושה שהוא שולט בעניינים ויש לו השפעה על ההתנהלות בבית). לעיתים העדפת הורה אחד על פני השני באופן קבוע ועקבי עשויה ללמד על טעויות שאתם, ההורים, עושים – למשל, אמא שלא סומכת על אבא בבחירת הבגדים לילדים בבוקר, בהכנת הארוחות שלהם וכיו”ב, ומתערבת ומעירה כשהוא איתם, עלולה לשדר את זה גם לילדים, שמצדם עלולים להרגיש שקשה לסמוך על אבא, ולכן יעדיפו את אמא.

כך או כך, העדפת הורה אחד על פני השני עלולה ליצור תסכול וכעס בקרב שני ההורים – הן בקרב ההורה שנדחה והן בקרב ההורה המועדף, שנאלץ לשאת בכל המשימות לבדו. אז מה עושים? איך מתמודדים עם העניין ואיך מלמדים את הילד לא לדחות את אחד ההורים? הנה כמה טיפים שיסייעו לכם:

1. דאגו לזמן איכות של הילד עם ההורה השני. הילד רוצה רק את אמא כל היום? דאגו לפרקי זמן שבהם יבלה דווקא עם אבא. אם הילד צמוד לאמא כל היום, התחילו בפרקי זמן קצרים.

2. דאגו שההורה השני יבצע עם הילד את הפעילויות הנעימות. אם הילד מעדיף את אחד ההורים ורגיל לבלות איתו רוב שעות היום, וההורה השני נמצא שם בעיקר לזמן המקלחות וצחצוח השיניים, הדחייה עלולה לנבוע גם מכך שאותו הורה מבצע את המטלות הפחות נעימות לילד. נסו לקבוע תקופת זמן שבה אתם מתהפכים בתפקידים – ההורה שהילד דוחה יבלה איתו בפעילויות כיפיות במסגרת הזמן שהוא נמצא בבית (זה יכול להיות זמן משחק בבית, הקראת סיפור וכיו”ב), וההורה המועדף הוא זה שיהיה אחראי על המקלחות והמטלות שהילד פחות אוהב. כשהדברים יתאזנו קצת תוכלו לאזן גם את החלוקה ביניכם.

3. הציגו חזית אחידה. הרבה פעמים כשהילד מעדיף הורה אחד על פני השני, ההורה הדחוי מנסה לשכנע את הילד שהוא זה שיהיה איתו עכשיו, ואילו ההורה השני בסופו של דבר נשבר ומגיע אל הילד. לפעמים זה השלב שגם מתחילים ויכוחים בין ההורים כמו “למה אתה לא מסוגל להסתדר איתו”, “למה אני צריכה תמיד לבוא” וכיו”ב, שמעבר לתסכול של שני ההורים, עלולים גם לבלבל את הילד. לכן חשוב שתציגו חזית אחידה מולו (זה נכון גם לגבי נושאים אחרים), ותנהלו את הסיטואציה בשיתוף פעולה ותיאום ביניכם. אם הילד מעדיף את אבא, למשל, ובוכה שאינו מוכן שאמא תרדים אותו, אבא יכול להיכנס לחדר, לתת לו חיבוק ולהגיד: “היום אמא מרדימה אותך”. המסר צריך להיות זהה גם מאמא, ורצוי לא להכביר במילים ובהסברים ולהסתפק במסר קצר וברור: “חמודי, אבא עייף ואני מרדימה אותך היום”. 

4. שדרו נועם וביטחון בסיטואציה. זכרו שזה לא אישי, ונסו לא להיעלב מהעדפת הילד. עלבון מוביל לתגובה רגשית שאינה יעילה במקרה זה, ועלולה גם להיגרר לצעקות וכעסים על הילד. שדרו את המסר בנועם ובביטחון (למשל: “אמא עסוקה ואני אלביש אותך עכשיו”), חזרו עליו אם הילד ממשיך להתנגד, וגלו גם הכלה, נועם ואמפתיה כלפי הילד (“אני מבין שאתה רוצה את אמא ושאתה עצוב עכשיו, אבל אמא לא יכולה לבוא עכשיו, היא תגיע בקרוב”). חבקו את הילד ואל תיכנעו לדרמה. אם תהיו עקביים, הילד יפנים את המסר ששני ההורים מטפלים בו ולא הוא זה שמחליט מי ייגש אליו בכל רגע נתון, ועל הדרך תלמדו אותו איך להתמודד עם אכזבה.

5. אל תגררו לחילופי האשמות. “בגלל שאתה כל היום בעבודה והוא בקושי רואה אותך הוא לא רוצה להיות איתך”, “בגלל שאת מתערבת לי בכל צעד אין לי סמכות מול הילדים”, “אתה מפנק אותה יותר מדי ועכשיו היא לא רוצה לבלות איתי” – אם משהו מהמשפטים האלה או בסגנון שלהם נשמע לכם מוכר, זה הזמן להפסיק איתם. אל תחפשו אשמים בסיטואציה, אל תיקחו אותה אישית ואל תיגררו לכעסים זה על זו. זכרו שהעדפת הילד את אחד ההורים היא תופעה נפוצה וטבעית, ושתפו פעולה כדי להתמודד איתה בהצלחה.