איך נלמד את הילדים לדחות סיפוקים?

דחיית סיפוקים היא מיומנות חשובה שכדאי לתרגל מגיל צעיר, והיא מסייעת להתמודדות עם מצבי לחץ וסיטואציות חברתיות. איך נוכל לעזור לילדינו ללמוד להמתין? כל הטיפים

כמה פעמים קרה לכם שהילד ביקש מכם משהו בדיוק כשהייתם באמצע שיחה חשובה, ולמרות שסימנתם לו תנועה של “רק רגע” עם היד, הוא המשיך לבקש עד שכבר לא זכרתם עם מי אתם על הקו? או שהלכתם עם הילדה לגינת השעשועים, וכשהנדנדה שהיא רצתה היתה תפוסה, קיבלתם ממנה התקף טנטרום במתנה? לילדים קשה לדחות סיפוקים, הם רוצים את מה שהם רוצים כאן ועכשיו. אבל מה לעשות, בחיים אנחנו נדרשים הרבה פעמים להמתין, והיכולת לדחות סיפוקים היא יכולת חשובה שמומלץ להתאמן עליה מגיל צעיר.

גם אם לא במודע ולא בכוונה, עוד בהיותם תינוקות, הילדים שלנו נדרשים לדחות סיפוקים. אם התינוק התעורר רעב, מהירים ככל שתהיו, הוא לא יקבל את ההנקה שלו או את הבקבוק תוך שניה וחצי, ואם החיתול שלו מלא, לא תמיד תבחינו בכך בדיוק בשנייה שזה קרה. כך שקיים פער מסוים בין הצורך שמתעורר אצל הילד לבין המענה שניתן לו, גם אם מדובר בפער קטן. ככל שהם גדלים, אנחנו מצפים מהילדים לפתח דחיית סיפוקים. להבין שאם אנחנו באמצע שיחה חשובה, למשל, לא נוכל לענות להם באופן מיידי. שאם הם רוצים לשחק בצעצוע מסוים וילד אחר משחק בו, הם צריכים להמתין לתורם ולא לחטוף לו מהיד. היכולת הזו חשובה מאוד גם לחיים הבוגרים, וככל שמיומנות דחיית הסיפוקים נרכשת בגיל צעיר יותר, כך ההתמודדות בתחומי החיים בבגרות – החברתיים, הרגשיים והלימודיים – גבוהה יותר.

ילדים שדחו סיפוקים הגיעו להישגים גבוהים יותר בבגרותם
הדבר הוכח ב”מבחן המרשמלו” – ניסוי שערך וולטר מיטשל, חוקר פסיכולוגיה, באוניברסיטת סטנפורד בשנות השבעים, במטרה לבחון דחיית סיפוקים אצל ילדים קטנים. בניסוי הוכנסו ילדים בני שנתיים עד ארבע בזה אחר זה, כל אחד בתורו, לחדר, ולכל אחד ניתן ממתק אחד. כל ילד התבקש להמתין מספר דקות מבלי לאכול את הממתק, כשהוסבר לו שאם יצליח, יקבל שני ממתקים. ההמתנה היתה מאתגרת עבור הילדים: כשני שליש מהם לא הצליחו להתאפק ואכלו את הממתק שקיבלו, ושליש מהילדים הצליח להמתין באסטרטגיות שונות: חלקם רק הריחו אותו, חלקם נגעו בו, וחלקם ניסו להסיח דעתם ממנו, הסתובבו בחדר, דיברו לעצמם וכיו”ב. למעלה מעשור לאחר הניסוי, שב החוקר לילדים שבגרו כדי לבדוק את הקשר בין דחיית הסיפוקים בילדותם לבין התמודדותם עם תחומים שונים בחיים. הממצאים העידו, כי הילדים שהצליחו להמתין בניסוי עם אכילת הממתק, הגיעו להישגים טובים יותר בתחום הלימודי והחברתי, התמודדו טוב יותר עם מצבי לחץ והיו בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, מאשר הילדים שלא הצליחו להתאפק כלל.

אז איך נוכל לעזור לילדינו לרכוש את היכולת של דחיית סיפוקים? הנה כמה עצות:

אל תיכנעו ללחץ.
בתור התחלה, בדקו עם עצמכם: מה קורה לכם כשהילד שלכם רוצה דבר מה ו”מנדנד” לכם? כשהא לוחץ ובוכה וצועק כדי לקבל את מה שהוא רוצה? איך אתם מגיבים? אם אתם מרגישים שאתם לא יכולים לשמוע יותר את הצעקות או הבכי שלו ולכן ממהרים לתת לו את מבוקשו, אתם לא עוזרים לו ללמוד להתאפק. בפעם הבאה שזה יקרה, במקום להיכנע ללחץ (ואולי גם לתחושות הלא נעימות שעוברות לכם בגוף סביב הבכי, הצרחות או הנדנוד של הילד), תנו לו לחוות את התסכול. אל תתעלמו ממנו – הסבירו לו מתי תוכלו להתפנות למלא את מבוקשו, הכילו את הקושי שלו, אבל אל תיכנעו ללחץ.

תאמו ציפיות והסבירו את ההיגיון שעומד מאחורי ההמתנה.
אם אתם צריכים לעשות שיחה חשובה, למשל, אמרו זאת מראש לילדיכם ובקשו מהם לא להפריע לכם, גם אם הם צריכים מכם דבר מה. הסבירו גם את ההיגיון שבהמתנה, למשל: אני אהיה מרוכזת בשיחה, לכן לא אוכל להתרכז במה שאתה מבקש ממני תוך כדי. באותו אופן, אם אתם יוצאים לגינת המשחקים, הסבירו לילד מראש שיתכן שחלק מהמתקנים יהיו תפוסים, ושאם ירצה לעלות על מתקן מסוים, יצטרך להמתין לתורו – בדיוק כמו שילדים אחרים יצטרכו להמתין לתורם אם הוא יעשה שימוש במתקן כלשהו. ככל שתסבירו להם את ההיגיון שמאחורי ההמתנה, במילים פשוטות ובמשפטים קצרים, כך הם יוכלו יותר להבין את הסיטואציה, מה שיקל עליהם את ההמתנה.

עזרו לילד לחשוב: מה יכול לעזור לו להמתין?
הרבה פעמים קשה לנו להמתין כי אנחנו ממש מצפים למשהו ועסוקים רק בו. לפעמים הסחת דעת יכולה לעזור, כמו במבחן המרשמלו. למשל: אם הילד ממתין למשחק מסוים שאחותו בדיוק משחקת בו, אפשר להציע לו לשחק במשהו אחר עד שהמשחק יתפנה. אם הילדה רוצה מכם משהו בדיוק כשאתם עונים למייל חשוב, תוכלו להציע לה, למשל, לצייר את הבקשה שלה ולשמור למועד שתתפנו. נסו למצוא פתרונות יצירתיים לזמן ההמתנה יחד עם הילדים, מעולמות התוכן שלהם, ולצייד אותם בכלים שיסייעו להם להתאפק.

הקפידו לחזק את הילדים כשהם מצליחים להתאפק. משוב חיובי חשוב מאוד לילדים (וגם למבוגרים). הקפידו להחמיא להם כשהם מצליחים להתאפק ולדחות סיפוקים, אמרו להם שאתם גאים בהם ושידעתם שיצליחו. כך הם ירצו לעשות זאת שוב, וגם יחזקו את האמונה שלהם בעצמם שהם יכולים.

פעילות ספורטיבית קבוצתית. ילדים שמשתתפים בפעילות ספורטיבית קבוצתית כלשהי כמו משחק כדורגל, כדורסל, אתלטיקה וכיו”ב, צריכים לדעת לחלוק, לחכות לתורם, להיות חלק מקבוצה, לשתף פעולה ולפעמים גם להפסיד – מיומנויות חשובות לחיים שעוזרות לדחות סיפוקים.

לסיכום, גם אם נדמה לכם שמענה מיידי לצרכים ולרצונות של ילדיכם הוא הפתרון הקל שייתן לכם שקט וגם יענה על מבוקשם – אל תמהרו לעשות זאת בכל מצב. הרבה פעמים מה שנכון הוא דווקא ללמד אותם להמתין, להתאפק, להבין שגם אם הם במרכז העולם שלכם, הם לא מרכז העולם כולו, ושעליהם להתחשב גם בצרכים וברצונות של האחר. הם רק ירוויחו מזה.